[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








אנה גראד
ICQ 114952242 114952242  Libranna

אל היצירות בבמה האהובות על אנה גראדאל 30 היצירות האהובות שנבחרו לאחרונהאל היוצרים המוערכים על ידי אנה גראדאל היוצרים המעריכים את אנה גראד

לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
התבגרות
אבל הזכרון לא עצר בעדו. הוא המשיך להתרסק. להתעמת עם הפנטזיות

יומן
יפנים יושבים במורד הרחוב כשעין אחת מביטה בשד אחד והאישון
השני מתמקד בחבר - חרמנות.

שעור פרטי עם ילד מציק במיוחד. - תשומת לב.

ג'ננה
עשיתי אהבה עם עצמי. זו הייתה חתיכת אהבה. עם המשב הסגרירי
שכיסה אותי והשאיר את כפות רגליי חשופות, נתתי לעצמי להיסחף.


לרשימת יצירות השירה החדשות
ייסורים
ואם אני עורגת להתפשט מולו, אז מה אני?
ואם זורמת כנגד העולם כולו, אינני?

תחושתי
נגעתי במלים.
הן כמו כתמי דם, צפים על המים

תחושתי
דיברנו בלי מלים.
שכבנו בלי צלילים.
התנשקנו ארוכות.
והלב רצה רק עוד.

הם שני קטבים,
הפכים מושלמים,
אך בד בבד
זה את זו משלימים.

תחושתי
הוא רועד בי,
מפרפר בחשק,
מספיק להטביע אותי!!!

אהבה
מתכווצת. מרוב תחושה.
הדופק מאיץ,
דוהר,
סוער,

לא, אי אפשר לתפוס אותו,
את האוויר.
מישהו מוחשי, בשרי,
חם מדם.

פואמה
סכין נחדר אל תוך ליבי
חותך ורידי הדם,
עד זוב דם.

פואמה
הם אוכלים מעץ הדעת.
כל כך נהנים,
בלי לגעת.

אהבה
דלת נפתחת,
אני מהססת,
שחור באופק נראה,
בתוך עיניי מתכנסת.

רוח נעימה
לא חמה
מעוררת שלווה
וקצת מארוטיות שמשלימה...


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
ואנשים הם אנשים,
ומילים הינן מילים
ההגדרות הן לכאורה
אבל תמיד יצוץ מחסום.

הספד
אני לא בטוחה שאפשר לדחוס מסת ימים גדושה של מחשבות חסרי פשר,
על גבי הדף הווירטואלי הזה.

מוזה התוקפת כמו אפילפסיה,
ברגע בלתי צפוי.
החוסמת עורקיי
בבזיק שניה רצוי.

הרהור
הוא יבהה בי,
מכל צדדיו העגולים,
בפניי התמימות האלה.
ויסטור לי,
והמראה תישבר.

אח! בעטת בזהות שלי, לא רוצה לקום לכבודך, רק אם תהפכי לפרה
עכשיו.

התבגרות
אני רוצה לסכם את תקופה של 20 שנה, לא להלקות את עצמי יותר,
להיטיב עם כל התחושות שליוו אותי אז והיום ובגדול לזכור את
עצמי אמיצה.

חוסר אונים
נמאס לי ממשחקי כללים ברורים של ידע כללי על העולם הזה. למי
אכפת מה הולך שם בין פתח לחמאס כשלסבא יש רגליים רקובות,
שכובות על מיטת "יד שרה" וכל יום הוא כתמול שלשום.

סוריאליזם
רק היד השמאלית מצליחה לברוח ממאסר עולם, אוחזת בפה ומנסה לנער
אותו


לרשימת יצירות הפרגמנט החדשות
דומה שהגוף ממשיך לחיות, לצחוק, לבכות, אבל הנפש מנותקת לגמרי,
כאילו ברחה ממני מאיזה חריר. הוא אפילו לא יודע שאני תקועה שם,
לפעמים. וזה נעים, אך כל כך סותר בפרצוף אחרי שנייה.
מה הגבול בלחיות את הרגע, תגידו?


לרשימת יצירות הצילום החדשות
שחור-לבן
אל היצירה

נוף
אל היצירה




אל הארכיון האישי (16 יצירות מאורכבות)
חתול?

לא תודה, אני
מעשן רק נובלס.


תרומה לבמה





יוצר מס' 20412. בבמה מאז 1/3/03 19:45

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לאנה גראד
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה