|
אני יצור רומנטי
קצת פנאטי
מאד דרמתי
מעט שרמנטי
יצור רומנטי
שלא שואל
ורק מחכה
שתבוא
אתה יצור אפאטי
לא פנאטי
לא דרמתי
ורק מחכה
שאלך
או אולי שאבוא
ולפעמים שאלך
לא אומר לי כלום
ורק מחייך
אני יצור רומנטי
מבקש חיבוק
לפעמים פיהוק
לפעמים סתם
כלום. רק אותך
שתהיה פה איתי
קצת בשבילי
תישאר
ואיך שהוא העניין תמיד הסתים פה. אני הייתי נרדמת במרפסת,
ושרון, שהיה מתעורר לתוך המיטה הריקה היה קופץ בבהלה למרפסת
בכדי להחזיר אותי למקומי הטבעי. הפכתי להיות מוצג במוזיאון
הפרטי שלו.
|
"אני בא כל הופעה, לא פספסתי אפילו אחת בשבע השנים האחרונות".
עכשיו הוא מאד מרוצה מעצמו.
"באמת?" אני אומרת, וחושבת על הכליה שכמעט מכרתי בשביל לקנות
כרטיס להופעה הזו.
|
עוד מאז שהיא היתה ילדה היא שונאת אותו. תמיד אחרי שאמא היתה
מכסה ומכבה את האור, הוא היה מגיע ומביא איתו את האנשים שלו,
נועה לא ידעה את שמם, אז היא קראה להם האנשים של החושך.
|
בדירה קטנה בלב רמת גן. מעל המכולת של ציון, עומד לו בניין,
ספק עומד ספק מתפורר, אבל עד הודעה חדשה, הוא שם. בבניין הזה,
גר גורי. החיים של גורי מתנהלים ע"פ כמות המחשבות האנפנטיליות
שעולות לו בראש באותו יום, ככול שהוא חושב יותר, כך גדלים
סיכוייו למות.
|
לא מאמינה שאני משתחררת.
מתי הספיקו לעבור שנתיים? מתי כל הסבל הפך לרגע נוסטלגי שמושך
לי דמעות מהעיניים?
מתי הפסקתי להתרגש מלצעוק עד מתי??? בשיר "רק אל תלכי". מתי
הגעתי לרגע הזה, של להיות 40 דקות מהנסיעה לבקו"ם.
|
אז חשבתי שכדאי שתדע.
שיש בעולם הגדול
בן אדם אחד קטן
שמצליח לחייך גם כשקשה
בזכותך.
יומולדת 51 שמח
|
אי-שם מעבר לקשת במרומים. מה יש שם, מעבר לקשת במרומים. מה
אנחנו מחפשים כל-כך גבוה שאי-אפשר למצוא ממש פה בגבולות
האטמוספירה. מה הוא הדבר העילאי הזה שכולם חושבים שהוא נמצא
אי-שם ואיך הם כל-כך בטוחים שהוא שם. איפה זה שם בכלל.
|
אני יוצאת מנקודת הנחה שלכולנו יש את השאיפה המיוחלת שהיינו
נותנים את הכל בכדי שתתגשם. (אם אני טועה, דע שהמשפט הנ"ל נכתב
בכדי שתוכל להזדהות עם הפסקה הבאה).
|
אף פעם לא הסמקתי.
זה לא איזה עקרון נעלה, פשוט, אף פעם לא הסמקתי. מכוון שאדום
לא מחמיא לי, גם לא ניסיתי לברר את חוסר הסומק התמידי.
|
הוא מוצץ לך את הצוואר בכל הכוח, אבל את יודעת שעוד מעט הוא
הולך. הוא עונה לך לטלפון, ואומר לך לבוא, אבל יומיים אחרי זה
הוא עסוק. הוא אוהב אותך כשנוח לו, וכשלא, לכי חפשי.
|
למה שלא תלך לרגע, עדיף כמה רגעים? אתה יודע מה? פשוט תתנדף
כאילו לא היית, הרי לא היית אמור להיות מלכתחילה, אז גז יהיה
מצב הצבירה המתאים ביותר
|
כשהייתי בת 9 התאהבתי במיכאל, גרנו בבתים מקבילים וכל יום
כשחזרנו מבית ספר היינו פותחים את החלון במרפסות ומדברים. פעם
ישבנו אצלי במרפסת וכתבנו מכתבים אחד לשני. אני ציירתי לו לב
כחול והוא כתב לי שהוא רוצה שנתחתן ושיהיו לנו הרבה ילדים
שקוראים להם דני.
|
אולי באמת בארץ שכזאת עדיף שהכל יהיה בגדר "מצווה". מצווה
למעול בכספים, מצווה לשחד אנשים במערכת בחירות דמוקרטית, מצווה
שכל פוליטיקאי ישקר לפחות פעם ביום, מצווה להטיף לכל המצוות אך
להיות נביא שקר כשזה נוגע לאינטרסים הפרטיים.
|
קצת קשה לי לכתוב עכשיו. אני חושבת שזה בגלל שאני בן אדם ציני
שיוצר מכאב, דבר שלא כל כך קשה למצוא אצל רוב האנשים בעולם -
אחרי הכל לא צריך להיות אמן בשביל להרגיש חרא.
|
להפסיק לחכות שתתקשר ולהתחיל להבין שיש דברים מעניינים יותר
לבהות בהם מעבר לצג של הפלאפון. להפסיק לנסות להתאים לך
ולהתחיל להבין שהרבה יותר נוח להתאים לעצמי. להפסיק לחשוב שאתה
טוב בשבילי ולחפש מחדש במילון את הפירוש של המונח טוב
|
אך הדברים לא תמיד מסתדרים על הצד הטוב ביותר וצריך ללמוד לקבל
את מה שהחיים מציעים לך לטוב ולרע גם אם אתה חיי רק 11 שנים
ולא בדיוק מבין מה פשר המושג "חיים".
|
שום דבר לא ישנה את העובדה שאתה לא איינשטיין עם גוף של בראד
פיט, מכונית של ג'יימס בונד, ופצצה בלונדינית עם כמויות של
סיליקון שנשפכות החוצה מתוך שמלה אדומה.
|
עיניים עמוקות, כאלה שאתה יכול לראות את הבפנים של הראש כשאתה
מסתכל בהן.
|
התנשקנו היום פעם ראשונה. הרגשתי כמו ילדה קטנה שרואה קוסם
שולף שפן מהכובע. עשית לי קסם.
|
באגדות תמיד הכל ברור, המפלצת מחזיקה את הנסיכה בשבי, מאיימת
עד פחד וכשהכל נראה חסר סיכוי מגיע הנסיך מאי שם ומציל אותה,
נושא אותה על כפיים והם חיים באושר ועושר עד שבא להקיא.
|
ביצ'ית, זה פחות או יותר (קצת יותר) התיאור שמתאים לי עכשיו,
בעברית פשוטה, כלבה, שאכפת לה בדיוק מהמקום בו מונח זנבה ולא
דבר מעבר לכך.
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
כל המוצא מסמך
זה מתבקש למוסרו
בתחנת המשטרה
הקרובה,
או למכור אותו
לאיראנים
ולהרוויח ימבה
כסף. |
|
