|
נולדה בשנת 2005 בראשה של בת 16 טיפוסית.
אוהבת לרוץ בשדות ירוקים ולשחק בשמש... אבל לרוב
יוצאת החוצה רק בימים גשומים... אם הייתה יכולה,
אולי הייתה שואפת להיות מדענית בפיזיקה גרעינית אבל
לבנתיים תקועה בין דפי-האינטרנט של הבמה החדשה...
אני בנאלית, לא מגוונת, משעממת וחוזרת על עצמי שוב
ושוב ושוב.
אבל אם יום אחד אתה תמצא את הדף הזה אז הכל היה שווה
את זה.
לפני שאתה הולך תעצור, תקרא, תקשיב.
אני שונאת את הדברים בינינו.
כל אחד מתנהג כאילו דבר לא קרה.
אני טיפשה,
ואני מאמינה לך.
|
עוד שיחה וירטואלית
עוד מילים סתומות.
אתה מתנתק, הולך לישון.
אני מתנתקת, צועדת לאבדון.
|
אוספת עוד כישלון
קרב שנגמר
זה לא עוד דיכאון
כי הקודם לא עבר
|
לתקרה, לקיר, לכרית, לארון. שוב לתקרה ושוב לכרית, מתהפכת
ומשתוללת, מנסה להילחם במחשבות. נותר לי רק לקוות לשינה שתקח
אותי מכאן.
|
עמרי, אני עצובה. אתה שם?
עמרי, זה אתה?
אה לא, סליחה אדוני,
חשבתי שאתה מישהו אחר.
|
התחלתי לאמוד את הזמן ברגעים. אני יודעת שרגעים הם מלכתחילה לא
מוגדרים ולכן הם בדיוק מתאימים להגדרה שלי.
|
אני נואשת. ברצינות עברה לי המחשבה לפתוח בלוג מקביל ל"כספר"
בישראבלוג.
|
I refuse to think, therefore I refuse to be
|
זה דבר אחד, לאהוב מישהי שאתה חושב שלא אוהבת אותך בחזרה.
אבל לאהוב מישהו שאת יודעת ששונא אותך, זה כבר דבר אחר לגמרי.
|
what reason have I got for looking?
|
צלצול של שעון. בוקר.
הגיע הזמן להתעורר.
|
שוב אני.
כותבת לך על נייר הפוך.
|
והחלל התמלא במילים שלא נאמרו
|
אל הארכיון האישי (4 יצירות מאורכבות)
|
|
פרסומות
להיגיינה נשית
ופרסומות
לחיתולים הן
נורא דומות.
אולי צריך למכור
תחבושות
היגייניות
לתינוקות
וחיתולים
לבחורות
במחזור.
אשכנזי שעיר
שחושב שעלה על
האמא של
הרעיונות
השיווקיים. |
|
