|
... שמחתי באומרים לי בית ה' נלך.
(תהילים קכ"ב)
... תחילה לא הבינה מה היתה כוונתו; אבל אחר כך
גילתה על הנייר ציור של קן, וציפור יושבת בו. מתחת
לציור גילתה שתי מילים כתובות באותיות דפוס:
"עני עשוב"
(סוד הגן הנעלם)
עידוא ברוקנטל, מתכנת, נשוי ואב.
טרוד, בדרכי
משכר בדרכו ריח חריף של אביב
מדמני על נחשולו
מתחשל בשדות,
|
וגם לא יעמדו
ולא יישבו שבעה
זה על זה
|
לילו של ליקוי המאור הקטון
לממשלת
הלילה
|
טהרה אמיתית
מביטה מכורכמת
בדף חדש שנפתח ללא פירור
על לוח שיש חלק
|
דרך לנו
קרא בקול גדול וניקץ
התגודדנו, נשפטנו
|
והשמיים - שמיים. לה'. הבנים. אתם.
ואנחנו, לא הבנו.
|
והסדר - עלינו
אבינו, פסח!
|
ללגום דמם בצמא, בעירום, בחוסר, בחוסר כל
|
רב הפיתוי
לנתץ אותה מחיצה שקופה
הסוכרת שם בגופה
|
|
|
את מוכרת לי
מאיזשהו
מקום...
אמרי לי, האם
אמש הציץ לך
במקלחת אלמוני?
זוזו לסטרי |
|
