|
חשבתי מה לכתוב פה ואיך לתאר את עצמי ,
ידיד קרוב אמר לי פעם כי יש משהו פגום במילים, הן
אומנם מצליחות לתאר אך הן מפספסות כל כך הרבה. . .
אני מקווה שתצליחו להתחבר לפחות לחלק מן המילים שלי,
כי מילים הן רק המפתח לנשמה, ולא הנשמה כולה.
אמצע הלילה
עושה חישובים
בין זמן שנשאר
לזמן שעבר
|
אפילו הים לא נתן בי נחמה
אפילו הוא נותר שקט לכאביי.
|
את השורות האלה לא תקרא לעולם
עכשיו אני כאן
ואתה כבר לא קיים
|
בודדה בתוך גופך
יד מושטת, מבקשת עזרה.
|
אם רק היינו עוצרים מעט,
לו רק למדנו לספור עד עשר. . .
|
בתוך השקט הגדול ההוא
הלכנו שנינו לאיבוד.
|
אין יוצא ואין בא
רוצה לתת קצת אהבה
|
שם בין עלי העצים
במקום בו השקט זועק למרומים
|
והיית איתי ברגעיי הקשים
בין דמעות וייסורים
|
יום נישואין שמח
רק שבמקום יום נישואין זה גירושין
ושלא כמו חתונה,
אף אחד לא מחלק פה צ'קים
ולא לובש בגדים יפים.
|
האם תוכל אי פעם להבין,
מה שאני מנסה עכשיו?
|
כמו בקרב
נכונה תמיד להסתער
חשופה ללא מחסה
|
כשאצא, תכבה את האור בדממה.
כשאפול, תחבוש פצעיי,
כשאדמע, ממחטה תוציא מכיסך.
כשאצחק, תצחק אחריי.
|
לאהבתך כמהתי
אל מגע שפתיך
כי מאהבתך יקצתי
מחלום רע, מאכזבה.
|
לו קירות יכלו לדבר,
ודאי היו מספרים על חלומות שנרקמו.
לו קירות יכלו לדבר,
היו מעידים על לבבות שאהבו.
|
לקרוא אותך
ללא מילים
לדעת אותך
בשתיקה
|
מעטים האנשים, אם בכלל, שנופלת בידם הזכות להכיר אדם שכמוך
אני מודה לאל על כל יום שנתן בידי את הזכות הזו.
|
מלאך שלי,
אל צפונותיי חדרת
התרת סורג מליבי.
|
אי שם בין שורשי היאוש
במקום בו התקווה אינה צומחת
|
אבדה לי הדרך
והייתי כעיוור מגשש בעלטה.
|
הוא תמיד היה ילד ביישן, אמרו ההורים
אבל מה זה עוזר לו עכשיו שכתמי דמו את הכביש ממלאים
|
להתעורר לעוד בוקר שטוף טרור
בסדרת פיגועים שממאנת להגמר
|
זו את שאצלה תמיד הכל בסדר
זו את שתמיד היו לה תשובות
|
אדם כמוך מגיע פעם בחיים.
כשתקרא את הטקסט הזה אני יודעת שתדע כי מדובר עלייך.
היה שלום באשר אתה.
|
לכל אחד יש את הפנטזיה שלו, משהו בלתי מושג...
|
והדרך פתוחה
והשמים הם הגבול
וצריך רק להושיט ולקחת
|
כל המילים שבעולם, גם אם יקובצו כאן יחדיו
לא יהיה בכוחם לתאר לך את שאני מרגישה.
|
וכלום עוד לא כפי שהיה
וזה שהיה לא היה
וזה שיהיה לא יהיה
|
שני אנשים נפגשים בסיטואציה מסויימת
הכל חלק, ברור וקר . . .
|
שנייה אחת
זה כל מה שצריך
להפר את האיזון שבשיווי המשקל
|
באפלת החדר חיפשתיך,
בין סדקי האור שבתריס
|
אל הארכיון האישי (6 יצירות מאורכבות)
|
|
מישהו חייב
לעצור את
הפרובוקטורים
האלה לפני שיהיה
מאוחר מדי!
הרפובליקנים
משיבים מלחמה. |
|
