|
רוצה אותך, אך חומה בלבך
חושקת בנשיקה, אך חשה עקיצה
|
אבא שתל פקעת בגן
אמא דאגה לחמצן
טיפחה, השקתה וציפתה
ייחלה לרגע התפתחותה
|
נפש תאומה בזמן מלחמה
שקט ושלווה מביאה עימה
נותנת מעצמה ללא בקשה
מרגיעה, מחשמלת ללא הפסקה
|
נוסעת בשבילים יפים ומרהיבים
מסביבי אנשים מדברים
חלקם ישנים, חלקם סתם בוהים
הדרך מוקפת בשדות ומשקים
|
אמרי שלום יפה ולכי
נו - קומי ולכי
תחיי אישה - תחיי
|
מרגיעה אבריי, עצביי, חושיי
ממלאת את הנשמה באהבה
לא תמיד זה בא
לעיתים ברכות ולעיתים בפראות
מטעינה יצריי, כוחותיי
|
היא רוצה חיבוק
להרגיש מוגנת שוב
גדלים, מתרגלים
הדובה האוהבת, קיימת?
לחוש חום קן
|
פתאום ללא התראה
הופעת במלא עוצמתך
|
מסתכלת סביבי
שוכבת במיטתי
הספרים מסודרים בשורה
יפה על הספרייה
הנרות במקומם, עטופים בנייר צלופן
הפתיל טרם נדלק...
|
צעיר בחייך, זקיף לאהוביך,
כשדה חרוש הממתין לזריעה,
נפתחת ועטפת את הסביבה,
את שארית כוחותיך,
|
זהו שיר על ילדה יפה שלא מרוצה מעצמה,
חיה לפי נורמה, מפספסת את רצונה
היא חוותה על בשרה את משחק החברה
|
מפחיד לבד,
כל המחשבות האלו שמתרוצצות בראש
מנקרות, אוכלות, מטריפות
|
לומר שלום לאהובי
לומר שלום לחברי
זהו דבר בלתי אפשרי
|
גוף לגוף נצמדים
פה לפה מהדקים
איתי אך לא שלי
|
אני הולכת לאורך מסדרון ארוך
ככל שאני ממהרת ככה אני מאחרת
|
מסכות החברה
האחת לבנה, השנייה שחורה
יש אמיתית, האחרת שקרנית
האם תרמית, זאת התוכנית?
|
התקופה אינה במיטבה
אני עודני בסביבה
נזכרת היום באותה התקופה
זוכרת את שקרה
|
נפגשו בלב סערה
בלי לדעת איך קרה
נסחפנו לאותה התמונה
שלאט לאט התבהרה
|
מסתפקת בשלי רגועה בחלקי
רעבוני אינו רצוני
שובע בעולמי
|
זה התחיל, זה בא
תופת נוחתת על האדמה
שורפת את יופיה
|
מה זאת הציפייה?
האם זאת האכזבה?
|
השנה חלפה לה
אך לא נשכחה
השאירה את חותמה
למדתי להעריך את שנברא
קיבלתי את חיי במתנה
|
שקט, דומיה בסלון
ענפים מרשרשים בחלון
תחושה מרגיעה כמעט מפחידה
השקט שלפני הסערה
|
|
|
הקומה השניה,
איך היא מקבלת
את זה? |
|
