[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








ענת מאייר

נולדה בשנת 83 .
אוהבת ספורט, משוגעת על מוסיקה, מתה על בעלי-חיים.


אשמח לקבל תגובות, עצות וכל מה שיושב על ליבכם...
בתודה מראש,
ענת




לרשימת יצירות השירה החדשות
רק שתאכל,
שתישאר.

יחסים
ופני כבר לא כליל אמש
מבטי הקפוא אותם עוטף
כששנינו ניצבים חרש
רק העצב את החדר אופף

רואים לך בעיניים ילדה
את לא יכולה להסתיר
את העצבות החבויה

אכזבה
את דמותך האמיתית גיליתי רק עכשיו
הדמעות מעיני זולגות כמו העלים הנושרים בסתיו

אכזבה
אני עוזבת עכשיו,
בלב שותת דם.

האדישות הזאת הורגת אותנו
אותי ואותך.
איתה לשומקום לא הגענו
וגם לא נראה לי שנגיע

הרהור
רוצה לגלות שזו לא האמת
שזה רק חלום בלהות שכבר מת

ואני - מה נותר לי ?
רק שרדי לב מפוחמים
שאין בהם שום אות חיים.

אכזבה
הנכווית בעבר?
כי אני נכוותי פעמים רבות
וליבי בראותו אותך כבר הפסיק לבכות.

ואתה מכונה מחושבת היטב
יודע איך לחסוך את ביזבוז הכאב
ומילאת שוב את מיכלך הריקני
בדלק אהבה חדש וזמני

כמיהה
אני רואה את הבדידות מול עיני.

וכשאלך תיקח את ידי ותאמר לי תישארי

אהבה
והדמעות - איפה הן איפה אני ?
הן זורמות לים,
ואני - אני זורמת אליך.

אך עלי להמשיך ולשכוח כאן ועכשיו
כי הזמן לא משאיר את האוהבים אחריו.

אני לא יכולה לכתוב עליך סיפור
גם לא איזו כתבה או מאמר
אפילו שיר אני לא מסוגלת לכתוב עליך

גורל
ואין לי אפשרות לערער
אלא רק להרהר
מדוע זה קרה לי.

געגוע
ורק הורד הקמל, אשר ליבו נדם
זועק למרחקים, נותרתי מיותם.

שיר קצרצר
זה אתה שוב מצית

אכזבה
חשבת שזה ככה יעבור
שלא תרגיש בחסרונה ותפסיק לחלום שהיא תחזור


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
מיד כשראיתיך, צללתי לתוך עיניך הכחולות והיה לי כל- כך טוב.




בטרזנשטייט היתה
קבוצת כדורגל



ממאוכזבי
אושוויץ.


תרומה לבמה





יוצר מס' 10247. בבמה מאז 4/2/02 14:57

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לענת מאייר
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה