|
שי עבר לגור לבד והזמין אותי לעשות איתו חנוכת בית לדירה החדשה
שלו.
|
הכל התחיל בשיחת טלפון שלא הגיעה ליעדה.
|
הוא הצחיק אותי נורא, אבל הפסקתי אותו בנשיקה ארוכה ואח"כ
לחשתי באוזנו: "אז עכשיו אני אשתמש בפונקציות הוירטואליות
החדשות שלי עלייך!"
|
"עומר בבית חולים.." היא התחילה לבכות ושמעתי אותה מנגבת את
הדמעות.
|
יש כאלה האומרים שהמקום בו נבנה בית החולים לג'אנד מקולל,
אחרים מפקפקים בדעה זו... דבר אחד בטוח - מה שקורה פה רחוק
מאוד מלהיות אגדה.
|
והנה לא עבר לו רגע
ואני כבר כאן-
רצף ביטים מול כל העולם!
|
מפנה מקומו לצעירה
(הראשונה),
המרכינה לפניו ראשה
|
אתה מצחיק אותי,
גורם לי לחייך .
מרווה את צימאוני לידע,
כי הנך תמיד יודע איך.
|
כבר שנתיים ימים
שהם לא משנים
דבר.
|
מחכה ובוהה בלובן הזוהר ששורף את העיניים,
המקהה את החושים שלי.
השפתיים כבר סגולות
והעיניים בוכות.
|
התמונה שלך חקוקה במחשבה ;
אתה, בעל העיניים החומות הבוהקות,
שממבט קצר עליי שלווה משרות.
|
קריאה עלתה מן המזח-
"כולם לעלות!"
אבל הרוח הבריחה ההמון
והסערה הילכה אימים.
|
ישבנו בחדר המוכר,
הגוזל צייץ לו בארגז,
רציתי להגיד
שאני אוהבת אותך,
אבל רק הבלים יצאו את פי-
צלילים חסרי משמעות,
דיבור תינוקות.
|
יושב מכונס בתוך עצמך,
מכורבל ועטוף -
ממש כמו במיטה, עם השמיכה.
|
תמיד עמד שם -
היום הוא שוכב דומם
|
יוצאת מזווית העין -
צלולה ותמה,
|
החיבוק השובה שלך
עדיין בעודו
|
מסמן עם האצבע מטרות בשמיים,
מקיף במעגלים את הגבול.
|
אתה הורד
ואני היד,
נגיעה קלה ושוב הפציעה.
|
מכינים תפאורה נכונה,
מסדרים ומעלים לבמה,
מיפים ומלבישים את השחקנים,
ראשי או משני, ללא אפליה.
|
בוחנת מילים שעומדות בשורה
בקפידה,
בוחרת מילה יחידה
|
מכה על חטא
מבקש מחילה
כורע ברך
מגיש לי פרח
|
דף לבן מציץ
מהספר המצהיב
שמעולם לא נראה כה בודד
|
נלחם למענה בחיות רעות,
מפלס דרך בסופות שלגים...
|
כולם מתאספים,
חושפים חיוכים,
מנסים להראות מרשימים.
רוצים להנציח רגעים מהחיים.
|
אולי בגלל זה הוא חייך,
פתח לפניה דלתות,
קנה לה זמן בצורת שעון
|
והנה מצאה קליפת תפוז
שעדיין לא הספקתי לזרוק לפח,
מרימה את הגפיים הקדמיות
ותרה לעבר המטרה
|
הילדים משחקים בחול החורבות,
הזקנים מבקשים נחמה בין השמשות...
מתנדנדים מצד לצד,
תוהים למה הם נשארו לבד.
|
יש כאלה ש...
ואני מצאתי חבר,
לעט,
שלפני שנים רבות
הכרתי
אך מעולם לא פגשתי
|
הראש -
הוא מנסה לתפוס פיסות שפיות
|
בינתיים , הוא בודד במדבר,
לגמרי מנוכר,
יושב על קוצים וקקטוס ירוק עם קצת בשר;
מדמם בצבע ארגמן
וצופה על הזמן שהולך ונגמר .
|
צילום של נוף,
של טבע,
ירוק, כחול וצבעוני
|
משחיטים נופים ואתרים עם עבר
מתיזים ומרססים עם משחטות ו-16M
נוטשים מסילות ישנות ומותירים מחסומים
חסרי כל רוח חיים
|
היה לה קיפוד -
לכן קראה לו קיפי
|
רגע קט וענוג עף לו אי שם באוויר,
מחכה שיתפסו אותו,
שיצילו אותו מגורל מר -
|
לוחץ על הפצע,
מלחך "עשבים",
רוצה להרגיש את החיים.
|
נמשים צצים
על אפך הקטנטן
ללא הרף,
את זורחת
|
יש לי שלד בן עשר בארון
והוא נדחף קדימה לכיוון הדלתות.
רק בן עשר
כל כך קטן וחלוש,
אז למה הוא ממשיך לזוז?
|
מסתכלת סביב, מביטה לשמיים...
|
תוקע יתדות באדמה
ואוחז בעוז
מתקדם בצעדים זהירים,
מחושבים.
|
נוצץ בגאווה
משוויץ במדבקת איכות,
מחו"ל
|
כבר עברה כמעט חצי שנה מאז הפעם האחרונה שעשינו משהו ביחד. אז
הם הכינו לי מסיבת פרידה מדהימה. כל מי שהיה חלק מהחיים ההם
שלי היה שם.
|
"הו רומיאו, רומיאו היכן אתה?"
הוא לא היה רומיאו ואני לא הייתי ג'ולייט, אבל כבר מתחילת
ההיכרות שלנו הוא נהג בי כנסיכה. כאילו הייתי הדבר הכי יקר
בחייו.
|
את שונה - כבר לא כמו פעם
האושר נעוץ לך בעיניים,
השמחה אוכלת בך בכל.
|
|
|
אם אין לחם
תאכלו
די.וי.די.
ביבי |
|
