|
הזמן עובר מהר
כמו הרוח באנטרטיקה
הוא תולש עלים מן העצים
ותולש אותי
וכשהוציא מהשקית גליל פלסטלינה סגול לא נגוע עדיין, שכח
מדמיונו המופרע וקרע אותה לחתיכות.
|
קרני השמש מציפים את השמיים.
ומרוב שהשמיים דלילים, נראה שקרני השמש נשפכים על השמיים
הדלילים בצורה כה חלקה, כמו צבעי מים נקיים על פני דף לבן.
|
מה אמרתי
מה אמרתי
מה אמרתי
מה?
|
איך מנצנץ אותו כוכב ראשון
איך מתקתק לו השעון
|
כשהרוח נרגעת
הם לוקחים מה עמוק
הם לוקחים מה קשה
|
ואולי האהבה פקחה את עיניה
והתהפכה בכבדות ורטנה לעברי
|
זוהי האמת
האחיזה החזקה
זוהי האמת
יד מלטפת, מכסה
|
הוא עמוד שיש עתיק
הוא לא סתם
יש לו תפקיד
להחזיק את השמיים
|
ילד מאוהב
דתי מאוכזב
הפגנות
אלימות ושנאה
|
לעמוד מול קרנבל משחית
של דרקונים חסרי אונים
לעמוד ולהביט בכנות
בסערה רועמת
להימצא בתוך כוכב
המושך את העוז מתוכך
|
השתיקה הבוערת בתוך עצמותינו
מסגירה דופק מואץ
|
רשמתה בחן רב מסקנותיך
אני, סוף, סוף הצלחתי לחייך
|
|
|
כשנולדתי אמרו
לי שכל מה שצריך
בחיים זה להיות
נחמד.
הייתי נחמד אז
צחקו עליי שאני
מכוער.
עשיתי ניתוחים
ונהייתי יפה.
צחקו עליי שאני
טיפש.
למדתי, השקעתי
ומימנתי מורים
פרטיים ונהייתי
חכם.
צחקו עליי שאני
חנון.
התפרעתי קיללתי
ואף השגתי תיק
פלילי - נהייתי
פושע.
צחקו עליי שאני
משוגע.
הלכתי לבית
משוגעים -
הבראתי.
צחקו עליי שאני
משוגע משוחרר!
מסקנה: אני חלש
אופי |
|
