|
כל מילה שהייתה צריכה להאמר נאמרה
כל מילה שהייתה צריכה להכתב נכתבה
דפים-חיים המונחים לפני הקורא
ממתינים לבחירותיו
מה לקרוא ובמה להאמין
כל מילה יהלום
קיבלתי מתנה ליום ההולדת עציץ קטן בצבע חרדל עם ציור של ורד
אדום. העציץ היה ארוז בצלופן אדום וקשור בחוט זהב. מזעזע למדי.
|
הלילות בים תמיד נעימים בשלהי ספטמבר. נושבת רוח קרירה והחול
לבן ונקי. אני יושבת עליו ומשרטטת אותיות שהופכות למילים,
לשמות.
|
טויוטה קורולה כסופה, שנת 99 שועטת במורד הכרמל. הדרך הביתה לא
ממש ברורה אבל היא נוסעת. הכיוון הכללי הוא למטה. קצת כמו
בחיים שלי. את המרחק היא גומעת בלי להסס, מגבירה ומגבירה את
מהירותה.
|
בוא וקח אותי אליך
בוא אחוז בי בשיניך
בוא עקור אותי משורשי
בוא נתק את כל חושי
|
כשאתה קורא אותי
באצבעותיך החמות
אתה אומר שאני
|
מתמיד אתה לבוא אלי בלילה
גדול שחור ומופשט
משתלט אתה על האור שבי
לוקח לי את כל המרחב כמעט
|
כזוג ידיים זעירות האוחזות בבדולח
כך אאחוז בגורלי ואביט אל מה שישתקף ממני
בעוד עשרים שנה.
|
בחוט משי
ובמחט דקה
רוקמת
כנפיים.
|
כוס הליקר שהגשת לי
מלאה מילים יפות
|
בלילה אני חולמת על הילדה שלי
הילדה הקטנה שלי שעכשיו נרדמה
אמא שלך משוגעת, חיים קטנים שלי
היא רק מתפללת שלא יצאת דומה
|
בעיתות בהן נסוג הרגש
תופסת החרטה את מקומו
ואני
ספונה בקלחת נוזל-האש
יורקת אותך החוצה
|
רסיסי מעשה שקועים בים של תאוריות
רסיסי פיכחות בים של שקרים
את בונה לעצמך תסריט מאשליות
תסריט שיתנפץ אל מול החיים
|
הלילה,
כשאתה כל-כך קרוב אלי
שרוע במיתתך
על מיטתך
|
|
|
אם הייתי מקבל
שקל על כל פעם
שבחורה אמרה לי
שאני חמוד,
הייתי היום
מסתפק בגלידה עם
שני כדורים בלי
תוספות.
(אחד מנסה
להתנחם בעזרת
אוכל) |
|
