[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








אמיר רזיאל

אמיר, יליד 77'. מצלם, כותב ולומד. החברים קוראים לו
טנצר, והוא מצידו מתעקש שהוא דווקא לא מנייק.
עדיין מנסה להבין מה בכלל קורה פה.




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
לא חם ולא קר, לא שבע ולא רעב, לא ערני ולא עייף. אין שום
תחושה מוגדרת. לא קיים כלום חוץ מההרגשה עצמה, שיש שם משהו. לא
יודע מה, הוא לא מוגדר כל כך, אבל הוא שם. יושב לי על העורף
ומסתובב יחד איתי כל פעם שנדמה לי שעוקבים אחרי.

גם המסלול של הדגים קבוע. והמים, הם אותם מים כבר הרבה זמן.
טיפה מעופשים, קצת ירוקת, אבל זה מה יש. הדגים, להם לא איכפת.
הם ממשיכים לחרבן במים ולטנף אותם, מקווים שתבוא איזו יד גדולה
מלמעלה ותחליף להם את המים,

ייסורים
זרמי מידע בבינארית שוטפים את מחזור הדם. לוחשים בשקט. קול
ארסי, מפתה.
"זזזרום, זזזרום, וותר, שתף פעולה. חבר את התקע. רק תכניס את
האצבע, אנחנו נדאג לכל מה שנשאר."

במציאות הזויה, טבע האדם מסתובב במעגלים, רודף אחרי הזנב שלו
וההיגיון עושה סלטות על רחבה מאובקת ומתעטש כי אלרגי לאבק.

בהתחלה זה היה נורא ממרמר, כי מה יש בעיר? הבתים כולם אותו
דבר. שלדים אחרי ניתוח פלסטי שאבדו את הרצון לחיות וכל מה שהם
עושים זה לרכל עם השכנים כל היום ומדי פעם להעיף מבט לשמיים.


לרשימת יצירות השירה החדשות
"My Eternal Landscape...
is the one seeping through my
fingers,




אני אוהב לנשוך
כריות, אבל רק
כשהן מתאכזרות
אליי באמת.


תרומה לבמה





יוצר מס' 4370. בבמה מאז 4/8/01 7:02

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לאמיר רזיאל
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה