|
לעולם אל תעזור למגמגם להשלים משפט כשם שהוא לא יעזור לך
להשלים משגל
|
דוד שלי דוד נולד עם פיגור שכלי קל משקל, יענו לא ממש מפגר אבל
מן עיכוב מחשבתי. אמרו שהוא לא מפגר, פשוט אנשים מסביבו היו
ממהרים...הוא לא ידע קרוא וכתוב וגר אצל אמא שלו שהיתה סבתא
שלי מצד האבא
|
מעניין מה היה קורה אם לא הייתי יוצא באותו היום. כנראה שהחיים
שלי היו נראים אחרת.
|
אני רואה בדמיוני איך הסרט הזה קוטף את כל הפירות בפסטיבל
לסרטים זרים וקריין אמריקאי מכריז: "ובמקום הראשון, הכבשה!".
ומה שמעצבן, הם בטח אכלו אותה בחג הקורבן כששמעו על הזכייה
(קדישמן עושה את זה טוב יותר וגם הרבה בוחטות).
|
הבוקר התעוררתי על צד שמאל (כי על צד ימין היה ראש של סוס).
שפשפתי את עיניי עם נייר זכוכית ולא האמנתי למראה עיניי, כי
העיניים שלי שקרניות.
|
קח לימון
חצה לשנים
פתח את הפה
תוציא לשון
תסחט טיפה
טיפותיים
לקק את השפתיים
תרגיש את המרירות
ואת החומץ
מדליק, נכון?
|
אתמול היה לי בליינד דייט.
זו מן פגישה חירשת
ללא מגע יד אדם
|
הסגידה להתנזרות, סוג של התמכרות
לכן אכול ושגול, העולם הולך קפוט
|
האהבה מתעתעת בי מרחוק
לאהבה שלי יש חידק מדבק
האהבה שלי מושתלת בי עמוק
באהבה שלי אי אפשר לשחק
|
אוהב אותך בעיניים עצומות
מכיר כל נמש בפניך היפות
כשאת בוכה אני מוחה דמעות
כשאת צוחקת אני צוחק שעות
|
אח שלי סיפר על זמר אילם עיוור
שהופיע בפני קהל של חרשים
ועל אשה שמנה פחות או יותר
שתרגמה הכל לשפת הסימנים
|
אחרי תרשימי אותו
עם השיער הבלונדיני
עם גופך החטוב
עם תחתוני החוטיני
וגובהך הנישא אל על
בהגבהת עקב לערדל
|
אני גר בגוף שכור
עם שני פתחי אוורור,
פתח לשירה ופתח לדיבור.
בגופי שעון ללא מחוגים
שעוצר מלכת רק פעם בחיים,
ושנה היא נצח נצחים.
|
אני סוס שנגמר לו האדם
רתום לעגלה אכן חציר העם
בכרכרת זהב וגלגל בלום
נושא בנטל ולא נוטל מאום
|
אנ'לא מצליח להיפתר מהגוף שלי
הוא רודף אותי כבר הרבה שנים
למרות שהוא מיוחד הוא לא בשבילי
בערב שנינו באותה מיטה ישנים
|
כוחה של מילה
וכוח הגמילה
מפטמה מזדקרת
ותשוקה בוערת
לאחד זה מזון
לשני זה חזון
|
פתחתי דף לבן בניחוח נפטלין
כתב סתרים וציור של לבבות
אכול מקומט עם סימני קיפול
מילים כתובות נושקות לשורות
|
בשעה חמש לפנות בוקר בגבעת יערים
השמש מפהקת במזרח ושולחת קרניים עצלות
במושב אין אף כלב שנובח ואין כבר תרנגולות
ההשכמות דיגיטליות הטלפונים חכמים
|
איך האגו שלך מהתל בך נואשות
מככבת בטורי רכילות וחדשות
את זמרת דרומית עם רטט בבטן
הפכת לבלונד כשעלה לך השתן
|
הגבול הדק בין רעב לסיר מרק
בין כיס ריק לבין שטרות בארנק
בין מחבל לחבלן בין פצצה למטען
בין אמיץ לפחדן בין ארנבת לשפן
|
אני שר במהירות שבעים ושמונה בתקליט בקליט
מדליק סיגריה ושוב שותה עוד כוס קפה של עלית
בליבי מנגן אקורדיאון שמונים באס מרש טורקי
ואריק לביא פוצח פיו בקול שרמנטי, את חכי
|
כדי לפתוח דף חדש
צריך להרטיב את האצבע
|
הגלים לא חוזרים על עצמם ואני לא עושה טעות
לא אוהב אותך יותר השנאה באה בקלות
|
אני אוהב את הדברים הפשוטים שבחיים ומסוגל להתבונן בהם שעות
את הסדק שנפער במדרכה ומתוכו צמח לו זרע ועכשיו הוא עץ עבות
את הנמלה שמזדחלת מתחת דלת, איך היא יכולה ללכת על קירות
|
המדינה רוחשת בקלחת מושחתת
וטבח עם תעודות ותיק המלצות
ראש ממשלה עם קרחת ממלא מקום
מוביל את העם כצאן לגרדום
|
חברי ששמו אסור לפרסום
כותב שירים מלאי שעמום
הוא שולח קבצים וסיפורים
|
אוטובוס אקורדיאון ניגן מרש טורקי לאחור
ופסנתר כנף ריחף על במה שחורה משחור
והחליל צד עמד בפינה
וניגן מנגינה שונה
|
מהבורקס נדבק סומסום אחד
על החוטם של פולאק סימה
יש לה מעלות ושני יתרונות
בולטים בחולצה מקדימה
|
יש לי תואר ראשון בפקולטה למדעי השקר
יש לי תעודת בגרות ואני טוען לכתר
האמת היא שאני שקרן אהוד נוקם וסלחן
מודה באשמה וגאה להיות עבריין צווארון לבן
|
הפתק שבלחם, עושה לי בחילה
עכשיו הוא עטוף בנייר
אתמול הקאתי את כל התכולה
ואפיתי לי כיכר
|
זה עניין של זמן
הכתב מוצפן
הכול צפוי והרשות נתונה
הוא דיבר אל לבה
וקנה את אמונה
|
אם אתם צעירים לפני גיל העשרים
הפסיקו לקרוא והתייעצו עם ההורים
השיר הזה ישאיר אתכם בפה פעור
מלא בגסויות קללות ובלי צנזור
|
אמרו עליו הוא יסתדר אמרו שהוא מוכשר
עם כישרון כזה גדול הוא לא צריך דבר
|
עד עכשיו כתבתי למגרה
אני רוצה לצאת מהארון
מודה לאל חטאתי בשירה
ועבירה שלא נושאת קלון
|
ברחוב קרליבך מול קפה ארומה
מרחוב הארבעה כשנוסעים דרומה
יושבת לה קשישה שערה בלונדיני
כמו בדמויות מהסרטים של פליני
|
בצער רב ובששון קודר
אנו מתכבדים לבשר
על מותו של טמאגוצ'י
בן לנעווה ומרדות אסתר
|
שסק זה פרי מטומטם שקשה לומר את שמו
פלפל חריף עושה לי חם בלשון וטעמו עמו
ארטישוק בלי לב תשתוק אתה דוקר ועוקצני
גזר בלי דעות קדומות כל ג'ינג'י הוא עצבני
|
בתא המטען של הרכב הישן
ראיתי שני גביעים ויין לבן
דפי טולסטוי ילדות נעורים
ואתה בכלל לא קורא ספרים
|
יש ימים גרועים כאלה שהכל נראה הפוך
על השטיח נשפך קפה פירורים ולכלוך
בכיריים נשכח סיר אורז והבית אפוף עשן
שקית הזבל מטפטפת מהמטבח עד למפתן
|
בלעתי את הפתק של הלחם
כשגיליתי זה היה מאוחר
האמת שלא חשתי בכלום
ובלבי אמרתי זה יצא מחר
|
שמתי את מוחי על אש קטנה
בישול ממושך עושה פלאות
אתה סיר לחץ עם אש מתונה
תתאפק אהובי, כדאי לחכות
|
מדינה במצב נסיעה זקוקה לשיפוץ קל
למרות שהיא קטנה יש לה עודף משקל
|
הרם היד שלוף אגודל
תנצור לשון אתה חייל
תרדוף תשיג חלק שלל
אל תענה ואל תשאל
|
הכרתי בחורה עם רגל מעץ שקראו לה נחמה
ולא ידעתי איך קוראים לרגל השנייה
|
המדינה בהריון והעם רוצה להתנתק מחבל הטבור
הטבור בחיבור לארץ שסועה זרועה באגם מי שפיר
|
אף אחד לא יסתום לי את הפה
לא מבקר, פסיכולוג ולא רופא
אף אחד לא יסרס את מחשבתי
אף אחד גם לא האישה שאתי
|
סימפוניה של צבעים בלה מג'ור
לבן אדום כחול צהוב ושחור
וכל בר דעת יודע וזה לא סוד
הלבן ניר והשאר צבעי היסוד
|
אני סוס שנגמר לו האדם
רתום לעגלה אכן חציר העם
בכרכרת זהב וגלגל בלום
נושא בנטל ולא נוטל מאום
|
את אמרת אוהבת עכשיו אני מבין
שיש משמעויות אחרות בין המילים
כשבוכים בגשם אז לא מבחינים
בין טיפה לדמעה שנספגת בבגדים
|
איך אפשר לכתוב בעברית צחה, מבלי לשרבט סלנג רהוט,
אני לא מיינסטרים ויש הוכחה שהעברית במשבר זהות
|
אטב כביסה מעץ פשוט, אחז חזייה תלויה על חוט
טמפון תלוי ללא מילוי ושקית של תה בשיח גלוי
משב קליל ונפיחה עמומה, סערת מוחות ואז דממה
כביסה וכבשים בד מתוח, איש בתחתונים נישא ברוח
|
זה עניין של זמן
והוא אשמאי חרמן
מקשט במילים
בשני חוטים פשוטים
מלופפים זה בזה
יוצרים חבל עבה
|
Have a nice day
Have a nice dream
Next time ice-cream
Next teach I scream
|
שנות העשרים בית קפה
פריז שתי זונות על כסא
אנדרה לוט ממתיק משקה
קוביסט אוונגרדי
|
את קוקייה עם נוצות פלומה
הטלת לתוכי ביצים בעורמה
ואני פונדקאי על פנס רחוב
יודע אותך, אך לא לאהוב
|
יש לי אשה בכיס הקטן
שמעשנת כל הזמן
חכמה ומהירת מחשבה
על כל שאלה יש לה תשובה
|
קנאת רבים היא חצי נהמה
יש משפטים מאד משובשים
אני צובר בטיפשות חוכמה
ומסתכל בקנקן של אחרים
|
הראש שלי מינימליסטי
כחול אשר על שפת הים
בחזיתו טיל בליסטי
בעל ראש נפץ חכם
|
יש רגעים של חסד
ויש אמת ברגעים
רק אלוהים רשאי
לגזול את החיים
|
הצרות לא בוחרות את הקורבן
והאש לא יודעת את דרך העשן
המזל זה צרוף של כמה מקרים
גורל אדם ידוע ויש שאומרים
|
אלוהים יקר שלום אלוהים
אנא הקדש לי רגע בחיים
יש לי אליך שאלות קשות
אינך חייב על כולם לענות
|
שדה משבצות
כלים שלובים
צריח פיון
מספר חיילים
|
בשר חזיר מונח בסיר
עוף מוכשר פצח בשיר
אלוף עולם במשקל נוצה
בקרב כריות מותו מצאא
|
באוקיינוס השקט יש אי של שפיות בו הר געש פעיל
העולם עושה את צרכיו ופולט לבה זורמת בשביל
השמש עם ליקוי שכלי כבר כילתה חצי מכוחה
ואני נאחז בכסא וחושש לאבד את כוח המשיכה
|
חתולה עם נשמה אחת וכלב בלי מזל
התחילו מסע בין כוכבים בחלל
בדרכם פגשו מלאך בלי כנפיים
בבגדים מרופטים ובלי נעליים
|
הצלחתי ללקק את המרפק
אמרו שזה בלתי אפשרי
|
כשבחוץ יש ריקנות ובפנים קרירות
יש לפעול בחוכמה ולנקוט בזהירות
יש ימים גרועים מאלה וימים בלי מילים
יש ימים בלי חופים ויש ימים עם גלים
|
נגמרה לי העברית, נגמרו לי המילים
כל דבר שאומר כבר נכתב מזמן
כתבו על אהבה בכל דרך אפשרית
שיר בלדה וסיפור מחזה ורומן
|
כשאני עצוב אני מוציא דף לבן מהמגרה
מצייר בצבעים ונזהר לא לחשוב על רע
|
מלטף את כפות רגלייך בחושך, בניחוח גבינה צרפתית
בודק בקפידה את עקב האכילס ונשימתי נעשית אטית
מעסה את פנייך ואת מצטדקת, לא הספקת להוריד שפם
לי זה לא מפריע וקולי ברטט, התשוקה מתפשרת על הפגם
|
זהו שיר מאד אישי מוקדש באהבה
תתעמקו במנגינה ובמילה הכתובה
זהו שיר עם פזמון והניגון חוזר
וכל שיר שהושר לידיו מתחוור
|
אשה אחת אמרה בכניסה למרכז קניות
לעולם לא תלמד מבלי לעשות טעויות
|
מרוב עצים לא שומעים את ציוץ הציפור
מרוב ציפורים לא שומעים את השיר
|
המרחק בלתי נתפש ויש הגיון בחוסר העקביות
בין הנסתר והמציאות באינסופיות ואלוהות
השמים נקרעים בדממת תהילה ללא גבולות
וכל יום נולדים שבעה רקיעים בגלגל המזלות
|
יוצרי במה חדשה לא נותנים מקום לכותבי סטנד אפ קומדי
|
אומרים שלשקר יש רגליים
אז למה יש שקרים לבנים
אומרים שלכליות יש מוסר
האם לאמת יש כסא גלגלים
|
|
|
אני זאת ששיחקה
את אמא של מרקו
בסדרה "הלב".
זאתי ששיחקה את
אמא של מרקו
בסדרה "הלב" |
|
