|
 אני אמבר, ככה לפחות סבא שלי קורא לי, אני אשמח מאוד לקרוא
תגובות מכל סוג, אבל אנא - הנחמדות משתלמת. אני אקפוץ לבקר כל
אחד ואחת שהביאו ורדים או שוקולד מריר, הכי טעים. אז זהו.
עכשיו תורכם. כן, בסך הכל נחמד פה.
|
והוא הרבה שתה קפה, נטול קופאין, נטול סוכר, נטול חלב ונטול
רגש. הוא שתה הרבה מים. הרבה, נטולי פחמן, נטולי חמצן ונטולי
שקיפות.
|
על המדרכות הצרות שע"י הבית הצר שלו הלך איתו, בשעות קבועות,
תמיד צמודים כדי שההוא לא יידרס חס וחלילה וכדי שהוא בעצמו לא.
כשיצטרך לחרף נשפו ולהציל אותו ממה שאחרי הגבול הכחול לבן.
|
הרבה שנים אחרי אני חוזר הביתה, נכנס לחדר שלי, יושב על הכיסא
הכחול המסתובב שיודע לעשות סחרחורת ממש כמו קרוסלה אם מתעקשים,
ועל השולחן עומדת יוכבד ומביטה בי, אני אוסף אותה אליי ומתעטש
- אני אלרגי לאבק ולברוש.
|
שאול היה עוד אחד כזה, כזה מן יאק במובן שבו אני מבינה את
הביטוי, נו אחד כזה מסודר, קצת קפדן שאוכל את גרגר האורז
האחרון שנשאר או את המיץ של הסלט החמוץ ששואב לו מתוך הקערית
המינימליסטית שלו.
|
אבא אוהב זיתים שחורים עם חרצנים אז אבא אוכל זיתים ירוקים עם
חור באמצע, כי אמא שונאת סורים דפוקים, אבל אבא אומר שזה בריא
וחשוב, אז הם מתפשרים על אלה מהקופסא.
|
שומר עם חרב
מבקש לנצור אהבתה
של רוח שובבה
|
די בחלום בכדי להוקיר
את המצב העגום שלך.
|
לו, לה - רק עבורה
שקר וכזב -
אינטרסים ביום נשגב.
|
אני רק חולם וחושב - מחשבות
מה כדאי לראות, מה עדיף להיות?
אני חי חיים בתוך בועה
שעדיין לא התנפצה
היא לא מספיק אמיצה?
|
ענף בודד בחורש נשאר
בין כל העצים שהיו בו בעבר
זוג נחליאלים עליו ישב
בין עלי הסתיו.
|
והיא פרשה כנפיים
והיא עפה לתמיד
זו לא אותה ההיא שהייתה
היא התחלפה בהשאלה עם הצער שלי.
|
פארות העץ שבגני
שומעות הרוח
שומעות אותי
והיכן אותם פרחים
רק עלים ועלים
נושאות הרוח אותי איתן
|
אתה נשאר כאן מביט קדימה
תופס שוב בידה של אמא
וחושב מחשבות על אותם ימים
כשהיית כציפור בין עננים.
|
אם אחזור הביתה ואשוב
אז לא תיהיה תקווה לתן עצוב!
תן קופא בשדה של תירס-כנראה
צריך לקרוא לרופא?...
|
הלכנו לחפש ירח
יצאנו לצפות בכוכבים
|
והוא חי את הרגע
ונהנה מהעבר
לא מפחד מהעתיד
שבנה הווה מרהיב
|
טיפשי היה לחשוב שזה מבטיח
משהו ביחס שלך הוכיח
חשוב לוותר
זמן שהולך לאיבוד
פונה שמאלה ואז ימינה מהר
|
הייתה אחת שאהבה לאהוב
היה אחד שאהב אותה
הייתה אחת שחיבקה
הוא נשק לה
|
ביקרת אתמול במחר
לא גילית לי את הסוד
מה לי היום
תהיי לי היום?
|
הגן שלי - הגן שלך - הגן שלנו - ושלהם
גן מיוחד, שבו פורחים עכשיו יותר מפרח אחד!
ומאה ילדים מתרוצצים ומשחקים, באו הם להצטרף
למחבואים בין פרחים!
|
מנורת להט אחת
בחדר ריקני מפיצה אור לאט
גם אני. רוצה גשם עכשיו.
|
תתעורר
ילד דולפין
תפקח עיניים, יוצא מהמים
לדקה או שתיים חוזר
לשחות בים דמעות של אחרים.
|
רחוב הומה נסגר לרגע
סתם כי מתחשק -
אסור?
|
אני לא לגמרי לא ממש לא אני לא
רק קטן כזה שרוצה חיבוק
אבל מקרין ריחוק
|
אפילו בלי לשקר במצח נחושה
כבר לא בושה
אני מכריז
שיש בינינו הזדהות
|
תבריח אותה פחדן אחד
תכריח אותה לעזוב
אבל לך זה כנראה די בסדר
להרגיש לא הכי טוב
|
בדקתי דקות ארוכות
חרוזים במראה -
הפוכים מכוסים עלטה
|
את מאזינה בליבך
מתקנת סולמות
|
עלים ירוקים
עלים כתומים
ורדים.
בטון לבן
ציפור קטנה
|
עם כשכוש זנב היה עובר פינות ברחוב החד סטרי, מרים את רגלו
הימנית ומסמן, לצורך כך ההוא הגדול היה משקה אותו בהרבה, מים
מהברז שהוא עצמו נמנע בכלל מלגעת בטיפות היוצאות ממנו, כי זו
ת"א ויש כבר חלודה בצינורות, גם של השכנים - במיוחד של השכנים
אבל גם בשלו
|
|
|
הו טירוף נפלא!
כלבלבך אני -
קחני לטיול!
בוליביה ברגע של
משבר. |
|
