|
........................
והסתיים עוד דף, גם יעברו עוד רבים, שהליצן "בלון נפוח" יעביר
|
שוב, חנה חוזרת.
"שלום לך", "איך החשש?"
|
חלון חדר השינה היה פתוח לרווחה. אור הבוקר החל מציף, מברך את
המרחב המקבל אותו באהבה. גם שק הרגשות הרדום חש מבורך והקיץ עם
האור.
|
הייתה זו שעת אחר הצהריים, השעה שבה הואר האוטובוס הישן. אולי
האשם היה האור המזקין, שידע להבליט חספוס בחלק החשוך. שנים
רבות היא תחשוב, שהיה זה היום המואר בחייה, אך במבט לפעם, היה
זה היום החשוך ביותר.
|
המיטה מתערטלת, מסתובב כך ראשה,
וכפות הרגליים קרות, נמסו מהרוח,
הכרית נפלה הוטלה כך, נפגשה,
עם שמיכות עליהן עוד אנוח
|
אל הארכיון האישי (4 יצירות מאורכבות)
|
|
זורבה היווני,
היה יווני ?
אחד שמטיל ספק
אטילה ההוני היה
הוני ? |
|
