[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה










אלון שיפטן מת. זה לא סוג של טיזר, זאת לא דרך כלשהי
להשיג יותר קוראים, זה לא צחוק. אני בכלל לא אלון,
אני יניב, והייתי בקושי חבר שלו, ככה ככה. הוא למד
שכבה מתחתי, היה לשנינו פעם חבר משותף, ואח"כ כעסתי
נורא על החבר הזה, ואני ואלון שמרנו בקושי על קשר
ICQ לא מתחייב כזה, לפעמים היה לי כוח לענות לו
ולפעמים לא. האמת, לא אהבתי את אלון במיוחד. אני לא
חושב שהוא אהב אותי במיוחד.

מאז התיכון, בקושי דיברנו, מתי שהייתי חוזר מהצבא.
אין לי מושג אם הוא התגייס בכלל. שבוע לפני שסיימתי
בה"ד 1 פתאום ראיתי סג"מ שנראה לי מוכר. נמוך כזה,
קטן. ניגשתי אליו, צ'יפחתי לו את הצורה, ושאלתי את
טל מה המצב. הוא סיפר שהוא הולך להיות מפקד-צוות
בבה"ד, ושאל אותי מה המצב, ושטויות כאלה.

פתאום הוא שאל אותי אם שמעתי מה קרה לאלון בסופ"ש.
חשבתי שיהיה סיפור מצחיק, מה כבר יכול להיות? אז
חייכתי, ושאלתי, "נו, מה האידיוט עשה?"

"הרג את עצמו בתאונת דרכים ברמת הגולן. משאית נכנסה
בו מהצד."

שיט. עברו מאז חודשיים בערך, והאמת, זה לא ממש מטריד
אותי - הוא לא היה חבר עד כדי כך טוב שלי, וזהו, נו,
לפעמים החיים מתבעסים. אבל כשאני מסתכל על הסיפורים
המיותמים שהוא פעם שלח לי (והאמת, אני לא ממש אוהב
אותם, רק חצי חצי), אני לא יכול לחשוב שיום אחד אני
אמות ואף אחד לא ייטרח להעלות את הסיפורים שלי לבמה
חדשה או משהו בסיגנון. נכון, אני פחדן מכדי לפרסם את
שלי כרגע, אבל אם אני אמות, מה, אף אחד לא ייקרא
אותם? אף אחד לא ייטרח להעלות אותם לבמה בשבילי?!

אז הינה, אלה הסיפורים של אלון שיפטן, ז"ל. תעשו
איתם מה שבזין שלכם. כי הוא מת, חבר'ה. לא צחוק, לא
טיזר, לא מודרניסטי. הוא פשוט מת.

[ ולמי שבאמת תוהה, כיצד הופיעו לאלון המת שתי
יצירות חדשות, ובכן, סוף-סוף שיחזרתי קובץ מייל
עתיק, ומצאתי בו עוד זוג יצירות שאפילו לא זכרתי שיש
לי. אני חושב שאחת מהן (אורי), לא קראתי ממש ]




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
לאורי היה קשה לראות איך אנשים אחרים לא רואים. אורי נולד
מפקד, וימות מפקד הוא חושב, בעודו מהרהר בימים היפים של הגן,
ולא מבין איך עדיין אין לו חברה.

איש קצוות. משה היה איש קצוות. הוא לא היה מוכן להתפשר על שום
דבר. חד וחלק. שחור לבן. איש קצוות. אבי לא היה איש קצוות. אבי
היה איש של אמצע.

אומרים שמי שלא יכול להיות עם עצמו מדבר כל הזמן. אומרים שמי
שעצוב חייב כל הזמן רעש, כי הוא מפחד להיות עם עצמו. נוח חזר
עכשיו מהודו. ומדרום אמריקה. ומסיני. ומאוסטרליה. כבר 3 וחצי
שנים אין לו בית - מחפש את עצמו. ועדיין הוא מרגיש לא נוח
כשמכבים את הרדיו.

המשיך לרכב. המשכתי ללכת. האמת, אין לי מושג איפה אני,
ומתחילים להיגמר לי המים. עוד טעות. הסתכלתי על יד שמאל, ועל
שתי האצבעות שאינם שם, וחשבתי שאם אבא היה רואה, הוא היה כורת
לי גם את שאר היד. אסור לטעות.

יאיר חזר למיטה. הוא הסתכל על התמונה של סבא, הסתכל על התמונה
של ביבי צוחק בעיתון, הסתכל על היד שלו שחיבקה את מי שהזדיינה
עם החבר הכי טוב שלו לפני יומיים, הסתכל על המים המינרליים
המעוצבים שהיו לו ביד השנייה וצחק.

15:30, ואקדח יושב אצלי ביד, נוצץ, וחדש, ויפה. נותן לך מן סוג
של ביטחון... אני צריך כזה סוג של בטחון עכשיו. נראה, נראה את
מזרחי המניאק בא עלי עכשיו. כשהוא בא עלי אז, לו היה מקל, ולי
לא היה כלום, ועכשיו יש לי צלקת.


לרשימת יצירות השירה החדשות
אז הייתה מן מורה
שהיה לה תלמיד
ששאל שאלות מוזרות
אולי זה לא כך?
אולי את טועה
הוא עצבן שם את כל המורות




"על מה אתה מדבר
יאסר ?
קצת פוליטיקה
עוד לא הרגה אף
אחד !"



רבין לעראפת
בשיחות אוסלו,
כשעראפת סיפר
לרבין בחשאיות
על רצונו לעשות
הסבת מיקצוע
למוכר פלאפל.
1992


תרומה לבמה





יוצר מס' 3445. בבמה מאז 10/6/01 3:28

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לאלון שיפטן
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה