|
היי קוראים לי אלון,
אני בן 17 מאיזה חור ליד נתניה.
אני מנגן על גיטרה כבר שנתיים ומשהו.
את האנשים שסובבים אותי בדרך כלל, אני לא סובל. יש
כאלה שיקראו לי אדיש בצורה יוצאת דופן, אבל ככה אני
חיי.
כשיש לי מה להגיד או שאני אומר את זה לאהובה שלי
בירושלים, ואם היא לא לידי, אני כותב...
"יש פה ריס, את צריכה לבקש משאלה", אמרתי.
היא צחקה. "לא תמכור אותי בסיפורי ילדים", היא המשיכה לצחוק,
"משאלות שבאות על חשבון ריסים וכוכבים שנופלים לעולם לא
מתגשמות..."
|
מחליק לתוך נעלי ההרים החומות שכל כך רגילות לצאת איתי לרוץ
תמיד בכל יום בכל מזג אוויר, בכל שעה. בוחן את דמותי בראי,
נראה בדיוק אותו דבר. אותה דמות גבוהה וגרמית מציצה אלי
בבישנות מסויימת דרך הזגוגית.
|
אותו אור שעשוי לגרום לנו עוד שעות ארוכות ונפלאות, אותו אור
שירווה את צמאוני בנשיקות פיך, אותו אור, אור הבוקר העולה
ומצית חרש חרש את השמיים.
|
עכשיו זה כבר לא רע, עכשיו זה בעצם כמעט טוב.
|
|
|
I'm eating all
your kings and
queens |
|
