|
שפתיה היו כחולות מרוחות הצפון הקרות
ושערה היה אדום כמו הלהבה אותה הדליקה בלבי.
|
כל ערב אני מתיישב מול שולחן הכתיבה.
בוהה בתמונה הקפואה מול עיניי
|
אף פעם לא שקרתי לה,
חוץ מכשהיתי אומר שאני אוהב אותה
|
לפעמיים בבוקר אני מסתכל אליך,
מסתרקת מתלבשת,
מסתכלת במראה
|
בין ארוחות לסיגרית לארבע קירות
נשארת רק הבדידות
|
הקסם חומק דרך זרמי החשמל
ולמרות הפיתוי לחבות הכל
|
יש האומרים שאף פעם לא ניתן באמת לסלוח
|
שרים שירים ששרנו פעמים רבות
ומאלתרים את אלו שאת מילותיהם לא זכרנו.
|
את מי לזכור?
ואני עומד ומסתכל סביבי,
ומגלה שעצרתי את נשמתי
|
אל נא אמרי דברי סרק
ולאל תשמיטי עינייך לקרקע.
|
האינך רואה שאיני יכול עוד?
גוף זה שאהב אותך פעמיים כה רבות
כבר נוקשה וחלוד.
|
כולנו על כבישים,
הרוב לשומקום
|
כשאני יצא מביתך לעולם בודד- לאנשים בודדים
אני מתבלבל
|
אתה חלק מהצגה ענקית בו אף אחד הוא לא מי שהוא.
|
אני חושבת שאהבתי מישהו אחר
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
תמיד כשמתחיל כל
הקטע עם הרעמים
והברקים- אני
משתינה מרוב
פחד.
אחת מספרת
לחבר'ה בקורס
טיס ממה באמת
צריך לפחד. |
|
