|
 50262994
נולדתי לחייך ב-79 :-) אני עדיין מחייך בעין אחת,
השניה מזילה דמעה.
הסיפור הבא מגיע כתגובה לוורד מוסינזון על סיפורה - "אינטימיות
גורמה" כדי להעריך את הסיפור במלואו יש לקרוא את סיפורה של
ורד, כדי להבין לעומקה את האימרה - "גברים ממאדים נשים מנוגה".
|
-"די ניסים אתה רואה הכול בדיחה אצלך" התרסתי.
-"טוב תשמע אני בסך הכול בראש שלך. אני מנגנון הגנה בהומור
דלוח שפיתחת" הוא אמר בקול מצטדק.
- "אז מה אם אתה בראש שלי, אתה לא יכול להיות קצת רציני ?"
- "זאת לא המטרה שלי בראש שלך."
- "אז המטרה של מי זאת?
|
אני מגיע לחדרה - איי-שם בלוס-אנג'לס. אנחנו כל כך רחוקים כאן.
רחוקים מהארץ, רחוקים מהפיצוצים שכל הזמן שומעים עליהם
בסי.אן.אן, רחוקים מהרעש והזוהמה שמתרוצצת ברחובות. החדר הקטן
והטחוב הזה נראה לי פתאום כל כך טהור ונקי. "אני מיד חוזרת"
היא אומרת כשמבט חייכני
|
כמה חודשים לפני שהוא הלך, אולי קצת יותר, ושכבר ידענו שהמצב
רק ילך ויחמיר נסעתי אליהם. סבתא עמלה, כרגיל, במטבח וסבא ישב
בסלון. המבט הריק שעל פניו כבר רמז שהמחלה אט - אט מנצחת אותו.
נוגסת טיפין - טיפין מאישיותו מעצם הווייתו. הברק שהכרתי
בעיניו מילדותי החל ד
|
קרני השמים החמימות חדרו מבעד לתריסי חלוני והתחילו לשחק משחק
שובבי שכזה על פני. מיד הורדתי להן סטירה הגונה. עוד לא 12 מה
אתן עושות משחקות ? ועוד על הפרצוף שלי.... הם היו קצת המומות
מהמכה אבל הסתלקו עם הזנב בין הרגליים. התחלתי, בכל זאת,
להתעורר עם הנגאובר ש
|
אזעקה, צפצוף עולה ויורד. ניזכר במלחמת המפרץ ומגחך, איך פחדתי
אז. הכול שטויות. דיי כבר עם הרעש הזה, אני מרגיש כאילו עור
התוף שלי יתפוצץ עוד מעט. הגוף נדרך כמו גם הנשק, והראש כבר
מריץ מחשבות אפורות - שחורות.
|
טיים אאוט. רגע אחד, אני לוקח אותו רק לעצמי. מצית לי סיגרייה
על החלון. בחוץ מנשבת רוח פרצים. אני רואה נייר עיתון עף
ומתפתל ברוח בינות לרקיע שחור זרוע כוכבים לאורנים הנעים
בפראות לרחשי הרוח הפראית.
|
היא מתחילה בצד ימין בד"כ מעין דפיקה עדינה ברכה הימנית של
הראש. היא צוחקת עליי, היא אומרת שם :"שומע, אני בדרך אז אל
תעשה תוכניות". אני קולט כבר בשלב הזה שלא יהיה מנוס.
|
"תסתכלי אימא! תסתכלי עליי" אני צועק. אבל היא ממשיכה לבכות.
"תפסיקי כבר הכול בסדר" אני אומר בקול רם, אבל היא ממשיכה
לבכות. "תסתכלי לי בעניים" אני אומר, והיא כמו מתעלמת. "נו,
אבא מה קורה לכם ?".
|
למה עוד פעם זה קורה לך? טיפש, אתה לא מסוגל לעשות כלום כמו
שצריך. רגע, תירגע שנייה, תחשוב על כל הספרים שקראת, כל ה-"אני
מרגיש איך שאני רוצה להרגיש" בול-שיט, שחשבת שיעזור לך בזמנו.
החיים, כך גילית, הם קצת יותר מסובכים. אתה חושב 'א' מישהו אחר
חושב 'ב'
|
עיפרון על דף עם עיבוד פוטושופ.
|
|
|
זה הדיבור?!
ד"ר מישה רוזנר
מתריס ושואל. |
|
