|
"כאשר כוח האהבה יגבר על האהבה לכוח יהיה שלום
בעולם" ג'ימי הנדריקס
בדמיוני את נעה לעברי,
ומבטי נלקח למבטך,
כשבוי שנשבה בשארית
תשומת הלב שנזלה מליבך.
|
גם אם עיניי
כבר לא רואות
ורגלי מתמוטטות
אמשיך ללכת
לדרוך
לצעוד!
|
רטט דק סודק את הדממה,
התשמעי מוזה שלי?
הברזל נמס, קפא וחלודה
נותרה לי מנפשי.
|
אביא איתי ורד לפגישה,
אביא ורד שהקפיא
|
From the ancient tree, apple fall
Right into her hand,
|
וממה תפחד? לא תומת פעמיים.
שפוך דמעותייך! עושים זאת כולם.
אבוי אחיי, באינסוף העיניים
טבלתי יגוני בחיפוש גאולה.
|
הבית שט על נחל כזב
ובמטבח הנשמה
ציפור בכלוב, מזמור רעב
ופירורים של אהבה
|
את האחת שתמיד לצידי
בדידותי
|
בואי נדבר בשפה הבין לאומית
בשפת המין והמזומנים
בואי נשכח את שכולם אומרים
ונפסיק להאמין...
נפסיק להאמין..
|
היום נראה כל כך ירוק
ובתוכי היום דועך
בים האדום שבבקבוק
אני השליט המתהפך
|
הדרור ישב על ראש הברוש,
המשורר על ספסלו,
להוא כנפיו וחזונו,
לזה עטו וכאב ראש.
|
אל הרוח אל הגשם
אל השד המשתולל,
אל הריח אל הטעם
אל העשן המסתלסל,
בהם חבר אבוד חיפשתי.."
|
שלכת עצבות דמעו העצים,
באדום וזהב.
נשרו ענפים ועלים יבשים
שגוועו מרעב.
|
נותרתי עצוב, משוטט בלי סיבה,
עטוף בסורגי סורגים.
אולי זה בגלל שהשמש שקעה
ואולי כי נגמרו המילים.
|
התפשטה אהובה על הרי יהודה
וחוטים עדינים , נסרגו זהובים
על עצים העומדים ומחכים
לזאת אשר שמה לא נדע
|
את עיזבון חיי השעה,
ארזתי בילקוט,
בעודי הולך ונבלע
בשביל הדרך לאיבוד.
|
אני אוהב שעות מתות
והם אותי.
לנשוף עשן סיגריות
בעדינות אל האוויר.
|
הגיע הזמן להתאהב
להיטרף ולהיסחף
להתמוגג , להתענג
להתפורר
|
אותה אחת אשר ימיה
רבים מרוב היו לילות.
|
ונפשי -
היא מתפוררת
מתחברת
ונגמרת
בלי סיבה ובלי תועלת
מתרוקן העט על דף.
|
עינייך קרנו יופי טהור,
יופי בלי שם ובלי גיל.
הייתי אציל והפכתי אביון,
כשחלמתי עלייך לצידי.
|
מס-טירוף זעק לקרוע,
לדמוע ולשקוע
בהיגיון נטול רגש,
ברגשות שבורים מאמש.
|
רואה אני נחשי אורות
מנווטים ציפורי פלדה...
|
פרוט מיתר ופקח עיניים,
כי זאבים שרים הליל -
האוווווו
|
במקום שבו נגמרים המילים
מתחילים החיים,
אך יתנדפו החיים
ויישארו המילים
באותו המקום
בין אותם הדפים.
|
ואני שט...
סהרורי לאור ירח
|
הימים עוברים בציפיה מייסרת
בלי להט ובלי רטט,
בלי ריח ובלי טעם...
|
עם קצת מוות בכוס וסיגריה דולקת,
בסגנון המעודן שהעדפנו תמיד
רקדנו על סיפון הצוללת,
למנגינת ההרס העצמי.
|
כל כך קר לי,
כל כך קר...
עת שאינך בזרועותיי,
עת שבינינו עוד נותר
אוויר הרים בכפור הליל
|
בגבול העמוד יהדהד קולי
על שורה כעל מיתר
ממיתרי קולי
יהדהד קולי
|
הלילה לא ישביעני דבר
לא ירווה שום שיקוי צמאוני
אקרע בשיני את בשר בשרי
ואשתה את דמי משכבר
|
אי שם שיר אסור
אל החופש האהוב
תצייץ, תשיר ציפור
הכלואה בתוך כלוב
|
צעד רדף צעד בצעידה מהירה
וקולה נשמע במרחק נגיעה
יער אבוד עברתי בחיפוש
צלם האישה, נצח הריגוש,
והנה -
|
אלוהים אדירים התהום שבתוכי
גדלה ונפערת.
אין שם חיים ואין שם מילים,
צלליות ורוח נושבת
|
|
|
היטלר לא היה
אנטישמי.
הוא סה"כ היה
מאותגר ציונית.
אד המתאבד כמנפץ
מיתוסים |
|
