|
 
רוב היצירות הטובות המוצגות להלן, החלו את תהליך
בריאתן למעשה, בשיעור פיזיקה זה או אחר.
אין בכוונת יצירות אלו להוות עלבון צורב, או שמא
האשמה על חוסר כישוריו של המורה לפיזיקה - ולדימיר
מרגוליס. בכוונת יצירות אלו להראות את הלך הרוח שהיה
על ליבה של היוצרת בעת כתיבתה את היצירות, כמו גם
להבהיר כי בשעות בהן נדרשה היוצרת ללמוד את המקצוע
הזה, היא תכופות תהתה מה יש בו, באותו חדר משמים
וחסר כל יחודיות, אשר מניח עליה את ההשראה לכתיבת
אותן היצירות...
משפט חכם מספר 1:
which is worse, ignorance or apathy?
who knows? who cares?
משפט חכם מספר 2:
There are very few personal problems that cannot
be solved through a suitable application of high
explosives.
משפט חכם מספר 3:
אם אתה מנסה למצוא את דרכך הביתה, ומוצא את עצמך
חולף שוב ושוב על פני אותה שוחת חול, ייתכן ששוחת
החול עוקבת אחריך.
--פו הדב
משפט חכם מספר 4:
אם האיש, שאתה פונה אליו, לא עושה רושם שהוא מבין או
קולט מה אתה רוצה מהחיים שלו - אל תילחץ. יכול להיות
שסתם נעוצה לו חתיכת צמר גפן באוזן.
--פו הדב
הוא עמד באמצע הרחוב, עיוור לכל איש שהיה יכול לעבור, לכל מילה
שהייתה עלולה להיאמר.
הוא עמד בשקט ולא זז. רק נשימתו המתערפלת באוויר הקר מרמזת על
היותו בן החיים.
|
Sun glittering between the old oak's leaves
Mounting on her pitch-black mare,
Anna turns and leaves.
|
A leaf falls from a tree
Carried by an autumn wind,
Wishing I too could be free
A bird spreads out its wings.
|
Gentle touch, a stroke
Ever so tender
Too little, too much, a hero who broke
His pledge to protect and never surrender
|
You made her cry,
Yes, my Lord, you did
Her eyes cold and dry
With you, she never thought she'll need
|
Death comes to us all
And skip non-but the gods
And forever we fall
In the darkness and cold
|
Disquieting noise,
Eyes searching for its source
No human should witness,
This show of remorse.
|
He drinks his pride like a dying knight,
A drunken fool.
His head is up, he knows he's right
But he's dead wrong, life's way too cruel.
|
You always say you fear
You always say you're sorry
And I always shed a tear
And I let you tell your story
|
When all within my sight
Will steal thoughts, and feels, and dreams
There will always be my knight
To silence all my screams
|
Sleep, dear child
Sleep through the sorrow
Sleep 'till it hurts no more.
|
Memories intertwining
Into a misty screen of gray,
Balanced on transparent scales
Good and evil sway.
|
You are like an ocean,
Stretching through horizons,
Guarding my nights as the sun sets,
As the moon threats,
Caressing me in silent motion.
|
You are in my blood,
Running wildly in my veins,
You are in my mind,
Messing with my brains.
|
Why? I asked in a desperate voice.
And in a futile attempt to quiet my fear of loneliness, you
stammered a few empty words, hollow as a rotten tree, as a
suit of armor left to rust.
|
Killings happen...
One cannot help but wonder: would she be the one to join the
circle of killings? Will she be blessed with the lovely and
welcoming serenity of death? Of graves?
|
Forsaken, left to sit alone in a corner of an empty room,
left to remain unmoved, untouched.
|
She let her tear fall on the paper, making a smudge of ink
out of the words that shaped her thoughts. The pen in her
hand trembled and the word she was writing came out shaky;
"Dead".
|
wanting not to become something she despises, she ran from
herself as fast as she could possibly run.
|
|
|
מתחכם?!?
זה רק אני, או
שהמילה "חכם"
חבויה בתואר
זה?
אם כן, מה הפלא
שעוד לא אישרו
לי כלום...
אז למה לא אמרתם
קודם?!? |
|
