|
ובחופה דיברו עלי. עמדתי וחייכתי. הם דיברו ואני חייכתי. קידשו
ובכו ושברו ונתנו לשתות, ולי היה כל כך קשה להרפות מן הכוס
שקירבו לשפתי. ואז הייתה מוסיקה, וריקודים, ופרצופים לא מוכרים
שהסתובבו במחול סביבי, ואני ניסיתי לזהות בהם מישהו, מישהו אחד
לפחות שידע מי..
|
האלה שלנו הכי אהבה את המראות הגדולות ששמו בבארים ומסעדות.
היא הייתה נהנית לראות את האנשים, יושבים שם, אחד מול השני
ובאמצע משפט כלשהו פשוט מתחילים לצחוק. הם היו מטים את ראשם
לאחור ומרעידים את כל הגוף, לפעמים הם אפילו היו הופכים את
כוסות היין הגבוהות שעמדו
|
תארו לכם. הירח שלנו מקבל מכה באף. מכה ממש חזקה, כזאת שאפילו
יורד לו ממנה דם. טיפת דם ענקית נוזלת לאורך כל הירח הלא מלא
של ט"ו באב ונופלת ישר עלינו, מתנפצת על החנייה, זורמת על
הסלעים. האנשים מתאספים, המשטרה מגיעה, שמה את הסרט הסימון
הצהוב
|
הלילה בא. הלילה הלך. הבוקר בא שוב. הוא ידע להרגיש את החיוך
שלה על כתפו בלי לראות אותו. קצות האצבעות רגלה, דרכו קצת על
שלו. היא יכלה להניח את כל כף רגלה עליו ועוד היה נשאר מקום.
הם היו יכולים לצאת לריקוד מטורף, שני אנשים עם זוג רגלים אחד,
אבל הם רק עמדו שם
|
ביום שפגשתי אותך, פגשתי חמישה אנשים בדיוק. את היית השלישית
בעצם. וישר כשראיתי אותך קיוויתי שזאת לא תהי את.
|
היא כן זכרה את השנייה שבה שמעה את הבכי הנובע מאיפה שהו
בכניסה לבית. כנראה מתחת למדרגות בירידה למרתף. היא הייתה
בטוחה שזה ילד קטן שנבהל או הלך לאיבוד, אבל כשניגשה, אוחזת
ביד אחת את ידה של אחותה ובשניה את הטלפון שכנראה לקחה בטעות
לכל מסעותיה,
|
בבוקר למחרת מדדתי את כל חליפותי. קיוותי שאחת מהן תקטין את
גופי, תמזר אותו, תדחוק לכדור בלתי נראה, אבל מהמראה הביט בי
אותו גבר, עם אותה הכרס, אותם שיפולים,והלחיים העבות.
"אולי תמרח את עצמך בשמן באק!" הציעה לי דוד טד בארוחת הבוקר,
"שמעתי שככה עושים לחזירי
|
וביום השלישי משכו את גופי בשמן אורנים. כל נקבובויות עורי
נשמו את ריחו אך לי לא סיפרו אודותיו. שוב הייתי צריכה לנחש,
להרכיב מרסיסי זיכון את מרקמו החריף, ורק כשזה כבר נספג עלתה
על שפתי טיפת רוק רעבה שביקשה עוד. אלפי ידיים עיסו את שומני,
קפל אחרי קפל
|
בלי ללכלך את חולצתה הוא פרם את הסוגר על גבה והפשיט את כתפיה.
לאחר מכן הוא אחז במכחול והעביר קו סגול בודד משקע הכתף עד
לעמוד השדרה של הבובה. הוא הביט בו שנייה ואז העביר עוד אחד.
ידיו החלו לנוע במהירות כאילו להן רעיון משלהן, טיפות של צבע
סגול התפשטו על גבה
|
הרוק שלי התערבב עם הדם. לא יכולתי לומר האם הטעם המלוח הוא
שלי או של הגומי, והאם אני טועם אותו או שהוא טועם אותי. אני
שחור עכשיו. זה הדבר היחיד שאני בטוח בו. אני שחור, נוזל על כל
הריצפה, שולח תעלות לכיוון הדלת הנפתחת.
|
|
|
