[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








אלכס וינגרט
על הגובה...

 boby

אל היוצרים המוערכים על ידי אלכס וינגרטאל היוצרים המעריכים את אלכס וינגרט
היי. אני אלכס. שחקן, במאי, מנחה סדנאות תאטרון
טיפולי, מספר סיפורים, ליצן רפואי, מטפל הוליסטי
ב"התמקדות "...ויש עוד... וגם כותב שירה ופרוזה
ומנגן בגיטרה ומלחין. בזמנו יצאתי עם מופע יחיד
שנסוני וקברטי חדש שקראו לו "זאב". המופע הוא מקורי
לחלוטין, וכלל סיפור, טקסטים ולחנים. לאחר 3 שנים
גנזתי אותו עד ש...
בנוסף אני כותב ספורים קצרים לילדים ומבוגרים, רובם
ספורים סוריאליסטיים ופנטזיה.
חולם להוציא ספר לאור...
ולהקים משפחה.




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
חוסר אונים
כנס אל הבניין, חלוף על פני ארגזי העץ, בינות חבלי הכביסה, עלה
במדרגות לקומה הראשונה, פתח את הדלת הימנית [מס' 06], כנס
פנימה אל תוך הבית ושם תראה אותו.
את האקווריום.

מקאברי
אני פוקח את עיניי. צל לא ברור מוביל אותי במסדרונות אפלים.
מסדרון אחר מסדרון. עוד דלת נפתחת. עוד מסדרון. בדרך אני מבחין
בצללים נוספים, שמובילים אנשים שמוטי ראשים ליעד לא ידוע. מעל
כל דלת תלוי מספר ושלט:212,109, "גוויה - לא שכירים"...

אהבה נכזבת
"הבאתי לך מתנה קטנה." היא נכנסה לחדרי, מחזיקה בידה חבילה.
"מתנה? לכבוד מה?" התפלאתי.
"היום ט"ו באב, שכחת? חג האוהבים."
"אה, כן..."
לא נעים, חשבתי לעצמי. היא זכרה ואני ממש לא.

אגדה
למחרת הקיצו כל הדגיגונים בקול תרועה ושמחה.
" לאט, לאט! לא להתרחק! הסתדרו בשורה! אנחנו יוצאים לשחיית
בוקר! אבא מוביל!"
ואמא ספרה:" אחד, שניים... עשרים ואחת, עשרים ושניים...עשרים
ושמונה, עשרים ותשעה...עשרים ותשעה...חסר אחד! איפה הוא?!"

סוריאליזם
אני לוקח אוויר, כמו לפני צלילה, ומזנק למטה.
אני צולל במהירות לתהום ומיד מתעוררת בי מחשבה אינסטינקטיבית,
פרימיטיבית:
אוי ואבוי! מה עשיתי?!


לרשימת יצירות השירה החדשות
געגוע
כשאבא שלי אחז בידי
על שפת הים, מתחת לגשר,
גלים חמימים ליטפו את רגלי הקטנות.

איש אחד
עמד
נופף ביד
למטוס הממריא

תחושתי
בתוך חדרון באמסטרדם
מסתגר לו בנאדם
בלי מפתח.
אינטימיות מדומה

אכזבה
את מתרחקת ממני
ועם כל צעד,
משהו בך מיטשטש.
משהו בך
מתפזר באוויר.

אכזבה
בארץ האנשים הבודדים
פגשתי אותך.
פוסעת בחולות הנצח

אכזבה
דבש.
את היית לי דבש.
ואני, הדבור, עקצתי אותך...

"בזזז... מה אתה כועס כל כך?", שאל אותי הזבוב
"חכם בלילה על חלשים!", עניתי: "הרי אתה יכול לעוף!"

כמיהה
קופסאות קופסאות
הבית שלי ארוז אצלי
בראש.

הומור
טעמתי את הקוסקוס שלך.
הוא היה מאוד טעים
ומאוד רך.
הקוסקוס שלך.

אכזבה
לקחתי סכין,
השחזתי עטי.
רסיסי דיו התפזרו מסביב.

פחמימות וחלבונים, סוכרים ושומנים,
תערובת מוזרה, מפריעה שם בפנים...

אינטרוספקטיבי
כאב.
מבאר הנשמה.
כאב צלול.
חד ופוצע - כבדולח...

בדידות
כשהדלת נטרקת
והכל סגור בפניך
ואין לך לאן ללכת

געגוע
לאט לאט...
הכל מסתדר.
לאט כי אני לא
ממהר.
ואת מתקרבת אליי
לאט לאט...

מתגעגע לילדות
מתגעגע לחברים
מתגעגע לשמש
מתגעגע לכוכבים
מתגעגע לבית
מתגעגע למרחבים
מתגעגע לאהבה

סוריאליזם
עטיני הגיטרה שלי שופעים
ואני מוקסם.
אני מכושף.

כמיהה
סבא מוות...
עם זקן לבן וארוך.
סבא טוב.
בבקשה ממך
אל תחכה לי בקצה השביל
כל כך קרוב.

הרהור
עיוורת
הפגישה
עיוור
אני

בדידות
אולי. לאט לאט. הזמן ימחק.
יטשטש.
כמו חול.
גרגר אחר גרגר.
עד שכלום לא יישאר.

אהבה
ועינייך יפות הן,
מלטפות לי את הלב.
רק רציתי לומר לך:
אותך אני אוהב.

אהבה
בבוקר סתמי קם לו אדם
מתלבש ויוצא אל הרחוב הנרדם
פוגש אנשים נורא עסוקים
ושותק...

כמיהה
מתעורר בבוקר פותח ת'עיניים
זיקפה גדולה צועקת לשמיים...
חלומות רטובים נעלמים לאט,
"עוד קצת..." מבקשת היד.

דיאלוג
ביום קיץ אחד חם במיוחד
נחת לי זבוב ישר על כף היד
הסתכל לי בעיניים במבט לא ברור
התחיל למלמל: הלו בחור...

געגוע
הכלב שלי כבר בן 18 כמעט
אפשר לומר עליו שהוא די אופטימי...

אינטרוספקטיבי
שדון קטן קטן
שן לך, תישן...




אל הארכיון האישי (3 יצירות מאורכבות)
עד שלא תגמרי
לנקות את הבית
את לא מוצצת.




החבר של שלי.


תרומה לבמה





יוצר מס' 28034. בבמה מאז 27/6/04 21:57

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לאלכס וינגרט
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה