|
 
כל נגיעה, כל חיבוק היה נדיר. נדיר וערכו יקר מפז. הם היו
מושלמים ביחד. מושלמים. זה התיאור. זאת המילה. זאת ההרגשה.
|
הנסיעה לקחה שעות. שעות על גבי שעות. למען האמת, היא לקחה רק
ארבע וחצי שעות, אבל למישהי כמוני, שכל-כך רצתה כבר להגיע לשם,
הנסיעה לקחה שעות, שעות על גבי שעות.
|
השיחות איתך, מחייכות אליי
מחביאות סוף, כלשהו
|
הפנים שלך מזכירות לי
משהו שרצית לאהוב
|
עפעוף, או רמיזה
מילים שנשלחות לכל עבר,
ולמי אכפת ממה שהן עושות.
העיקר שהן שם, למלא חלל ריק.
|
אילו הייתי חורטת שם שם
הייתם חוזרים?
|
שבירות
פגיעות
המילים הקטנות האלו לא מדברות בשפה שאני יכולה להבין
|
רק החיבוק שלך
מכאיב לי
יותר מכל דבר
|
כי גם אם נכוותה פעם
לא אומר שאם התחממה
על יתר המידה
היא תישרף
|
חיוכים, כך-כך הרבה מהם
השקר אמתי מדי
הכל גועש ורועש
אבל מי יכול לדעת
|
פחדת, אתה זוכר?
ברחת, נעלמת
וזה היה בסדר,
כי הבנתי
|
כי היא בסה"כ מחפשת את דרכה באפילה.
|
היא תמיד מצפה
הוא תמיד בשבילה
כולכם משרתים
והיא המלכה
|
היא חיפשה לברוח
חיפשה מקלט
חיפשה להעלם
ומצאה
|
מהי מראה?
היא מראה אותי?
ומה זה אותי?
אין לי תשובות להכל.
|
המחנק עולה ומציף
ו
אני, נחנקת.
|
הכל נראה כל-כך חסר משמעות למה שהיה פעם.
המתוק מתוק פחות
|
וגם אני חלק מהדור הזה
וגם אתה.
|
ומה הפלא שלה?
כשאתה נופל, כאוב וממורמר
אתה רוצה היישר לקום על רגליך
|
זה לא יחזור,
כך גילו לי הצלילים
וחייבים להמשיך מתישהו.
|
היא זזה בקצב
התופים מכים בעוז
החשכה עולה
|
אתה,
שקולך מעיר גם את מתי הגיהנום
לחשת לי את המנגינה
שכמהתי אליה חרש
|
נברח ביחד,
נברח לכולם, מכולם
נאהב בצורה שלא אהבנו לעולם
|
על ליבו כל הקורבן התמים
הו, הו לרעל המפמפם בדמי הנעורים.
|
רוצה לעצום עיניים
להבלע ברחם האדמה
שתולעים ינגסו בגופו הנלוז
|
ההליכה בין לבין
משגעת, פנומנלית,
הצחוק נמהל בשתיקה, ונעלם,
בא מהבטן, מתגלגל
|
תנשק אותה
ואולי אז לבי יהפוך אבן.
|
המבט שלך
מתבייש
נותן לי להאמין
שאתה כל-כך
כל-כך
אוהב.
|
הכאב שלי, הוא חד
והסלידה אף היא
|
ואני כמוך
ואתה כמוני
ולרגע נדמה שאנחנו אחד.
|
לקות מנטלית, לקות רגשית
וזה הכל באשמתה.
את רוצה לבכות, להשתחרר
ללמוד לאהוב.
|
מכורה לבעיות. מכורה לתמימות. מכורה למתוק. מכורה למגע. מכורה
לנשיקות. מכורה לחיבוקים. מכורה לספרים. מכורה לשמחה. מכורה
לחיוכים. מכורה להתהוות. מכורה לדיבורים. מכורה לפרפרים. מכורה
לעצמי. מכורה לאוכל. מכורה לדחפים.
|
והלוואי,
הלוואי שהיינו חלק מסצינה
בסרט רומנטי ישן
שבו אין התלבטות,
והנשיקה
באה כל-כך טבעי לשנינו.
|
תמימות
תמימות
תמימות
תמימות
תמימות
תמימות
תמימות
|
עזבנו אחד את השני. זה היה מושלם. היה לו ריח וטעם טוב בפה,
כמו שאני אוהבת, מין טעם מסטיק מנטה נענע כזה. כל-כך טעים.
המשכנו להתחבק, עוד לא אמרנו מילה אחד לשני, הכל היה כל-כך
ברור... הכל.
|
אל הארכיון האישי (18 יצירות מאורכבות)
|
|
מה הקטע עם
ערומקו?
כוהנת הפאליזם
הגדולה |
|
