|
אני יושב כאן וחושב, הרוח מנשבת קלות ונדמה כי
קולם של עלים הנושרים מן העצים מרשרשים בלחישה חרישית
קוראים לי להתחזק, להאמין בעצמי, לא לעצור עכשיו...
|
חושך.... הכל חשוך ומחניק, בטח יש בחוץ איזה 30 מעלות צלזיוס
ואני עדיין לא יודע מה אני... אני לא מצליח לפקוח את העיניים.
הלילה של אתמול זכור לי במעורפל , כמה תמונות של אורות
מעומעמים
|
אני אוהב כל חלק בגוף שלך, אני אוהב את הדברים הכי קטנים. יש
דברים שאנשים לא מייחסים להם חשיבות רבה, אבל אני אוהב את
הפרטים הקטנים, דברים שבעיניי נחרטים כיופי... יופי אינסופי.
רוב המאמר מעורב בלשון זכר ונקבה ברצף משתנה אנא התייחסו
לעצמכם בזמן הקריאה כאי
|
כל אחד מאיתנו בזמן לידתו מקבל מתנה,
קופסת רגשות קטנה.
ובתוך הקופסה ישנם כל הרגשות שרק תחפוץ בהם
אהבה, שנאה, כעס, ייאוש, תקווה ועוד רבות.
|
חבר יקר, איך הלכת.
לשביל הפחם חזרה נפשך.
מבעד לזכוכית הקרה הינך עדיין מביט בלבנה,
מביט ושואל למה?
|
ניצוץ התקווה שוב זרח מעינו
וכהרף עין במבט אל החלון
הזכוכית נסדקה לה קלות.
|
אל גדול, אל רחום.
התשמיד את עמך הנבחר,
לשם תוכח גדולתך ?
|
סמאו עינינו מן האור על ידי העלטה.
ערפל כסוף, מסתורי ומפתה סחף את הכל לצד.
וברגע של התבהרות נפלו השמיים לעד.
|
אני לא יכול לישון אך אינני יכול להישאר ער...
אשאל את עצמי שאלה.
מדוע גם שיש שקט המוח ממשיך להציף אותי במחשבות?
לא מספיק חשבתי כל היום
אני לא יכול לישון אך אינני יכול להישאר ער...
אשאל את עצמי שאלה.
מדוע גם שיש שקט המוח ממשיך להציף אותי במחשבות?
|
גשם אלים התרסק מן השמיים על הריצפה הקרה
השארתי את החלון פתוח, לא היה איכפת לי.
בעודי עומד שם ניצוץ ברק עז מן השמיים תפס בעורי.
|
זה הכל בשבילי. זה הכל בשבילי.
מי יגיד אחרת? מי יוכל להטיל בי ספק?
אני כאן קודם כל אז תסתכלי לי בעיניים!
|
ימי ההשראה, חלפה כמעט שנה.
יושב ומסתכל אל עבר הלבנה.
כוכב אחד שאל בנצנוץ, היכן השראתך ?
הבטתי אליו ושפתי רעדו, בלב הסערה
בלב סערת העבר.
|
|
|
חרוזים זה דבר
נורא יחסי.
מהיום גם
איינשטיין כאן. |
|
