[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה










אל היוצרים המוערכים על ידי אגם ענבראל היוצרים המעריכים את אגם ענבר
תקופה טובה- רעה.

צריכה אוזן קשבת, שלא תעצור אותה מדברים שאסור לה
לעשות לעצמה.




לרשימת יצירות המונולוג החדשות
יומן
זה התחיל ספונטנית. אחרי עשרות דיאטות שנכשלו ועשו רק את ההפך
כשהן הסתיימו, התחלטתי לנסות שוב. סתם.
התחלה קלאסית, לא?

יומן
הלוואי שאמא לא הייתה יודעת שאבא בוגד בה.
הלוואי שאני לא הייתי יודעת שאבא בוגד בה.
הלוואי שלא הייתי עוקבת אחרי השיחות שלו איתה. (איתן, אפילו.
יש כמה).
הלוואי שהייתי יכולה להיות אנורקסית באמת. התעלפויות, אשפוז.

יסורים
התמכרות מבקשת הסדנה?
יש לי התמכרות.
זו לא התמכרות מופרכת. לא חומוס ולא קיווי, כמו שביקשתם.
זו אובססיה לאוכל.

יומן
סידרתי ילקוט למחר.
לקחתי מספריים.
הפשלתי את השרוול.
בכמה תנועות מהירות וחדות חתכתי.

יומן
אני יושבת לבד בבית ומנסה שוב ושוב לחתוך את עצמי עם מספריים.
לא יוצא דם, השריטות שטחיות בלבד, כנראה שאני פחדנית מידי.
אפילו את זה אני לא מצליחה לעשות.

חוסר אונים
אני מפחדת.
אני לא זוכרת מתי הגיע לי המחזור ואני בדיאטה כבר חודש וחצי,
בערך.
אני לא חושבת שזה עד כדי כך קיצוני שהמחזור יפסיק, אני באמת
אוכלת.
אבל אני לא רוצה להפסיק עם הדיאטה. אני לא מסוגלת לחזור להיות
שמנה כמו קודם.

יומן
לפעמים, כשאני מדברת אל עצמי, אני שואלת את עצמי מה גורם לילדת
שמנת לגנוב סרוקסט מהמרפאה של אמא שלה (תרופה נגד דיכאון),
להכאיב לעצמה, לרצות להיות אנורקסית, לעשן. ילדה שאוהבים אותה.




"אח, ריח
הנקמה."

ציטוט מתוך ספרו
השביעי של שמואל
איציקוביץ'
"מרחץ דמים נטול
ריחות."


תרומה לבמה





יוצר מס' 46664. בבמה מאז 19/1/05 12:29

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לאגם ענבר
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה