[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








רועי הרוש
It's Just A Ride

http://www.4tis.ods.org

אל היוצרים המוערכים על ידי אגם ענקית

לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
ובעמדם כך, חשופים ומשוננים זה מול זה, משני צדי משקוף הדלת
לבית הצעיר יכולים הייתם להתיישב בנוחיות בכורסת הסלון בביתו
של הצעיר הרושף, להנמיך מעט את עוצמתה של הגברת הצודקת השרה
ולחכך יד ביד ביד והנה הקרב התחיל.

פוליטי
הייתי אלוף העולם בדחיקה. הייתי דוחק הכול. כל משקל. 245
קילוגרמים של זכרונות ילדות רעים, נדחקו היישר לצד האחורי
החשוך של לבי. 253 קילוגרמים של אהבות נכזבות היישר לידי בחורה
שופעת חזה סאב אירוטית.

הדרך בה אני משוחח כעת עם אהובתי האחרונה היא הדרך בה אני תמיד
משוחח עם אהובתי האחרונה, תהיה מי שתהיה. אני מוכר לה את הסבל
שלי בלי נייר העטיפה, חשוף וטבעי, לא מאופר. היא מתרשמת. היא
נשברת. הפרידה שלנו מחוללת לה נזק גדול הרבה יותר משהיא מחוללת
לי.

הכול פועל היטב. נראה שהזוג הנוכחי ישחק את תפקידו במיומנות
תמימה, תוך שיתוף טיפוסי. אתה מוכן להישבע שאתה מאבד קילוגרמים
רבים ממשקלך מרוב נחת. אין זה כך. כל כמות שומן שעולה בידך
לשרוף בדרך כלשהיא, אתה מייצר מחדש במהירות בלתי נתפסת. יש לך
תכונות רוחניות מלהי

חוסר אונים
גם סוחר סמים צריך קביעות ובטחון
כלומר שהלקוחות יבטיחו להמשיך ולקנות
בעצם סוחר סמים צריך שלאנשים יהיה מספיק רע
כדי שירצו לברוח מהחיים שלהם
בעזרתו

השמש מכה במדשאות בעוצמותיה הידועות. נערה גמלונית אחת, יושבת
כפופה ואוחזת צלחת חד פעמית מקופלת בין אצבעותיה. עיניה מחפשות
את פח האשפה. אין היא מוצאת אותו. אחת הנערות האחרות, גמלונית
אף היא, מפנה את תשומת לבה אל פח השלכה קרוב יחסית.

מדי שבוע אני מטריח את עצמי אל הסמינר להכשרת מורות בו אני
מקבל את הכלים הנחוצים כדי שיום אחד אוכל גם אני לכפות את
עצמי, את דעותיי, את אמונותיי המעוותות ממילא, על ילדים לא
תמימים, חפים זמניים צעירים.


לרשימת יצירות השירה החדשות
שירת ימי הביניים
הדם ממלא בריכה קטנה
ושערות פלומתיות צהבהבות
נטבלות בדם אדום בהיר
אבל בהחלט לא אדמדם

אדם מופשט עד קרסוליו
מה יש בו שאני סומך עליו
יותר משאני סומך על האדם
הנשען על קיר במעיל שותק?

החלום הצבעוני שלי בא אליי
בבוקר מוקדם
ואין לי שהות להצמיד את העיניים למילים
מה שחשוב הוא התיאור
כאן ובמקרה לפנייך התיאור
ובמקומות אחרים כו' וכו'

ישנו הבית החשוך
וגם אני בתוכו
והספרים ממתינים שאלך לישון

עצב
והשיחה שלנו
הייתה קצרה ומתוקה
למרות שכמעט הפילה אותי
משתי רגליי

המרחק הוא משתנה קריטי במשוואה הילדותית
אין לי מה להפסיד בשאיפות הקטנות שאני לוקח
צלילי חצוצרה ארוכה חורקת
ואני נשען קדימה בגוף אבל רק בגוף

הסוף מרוכך
תמיד
כנוע ופרוותי
לעומת הסכינאי מהפתיחה

וכשכבר באתי
האריה הגדול שלך רבץ תחתייך
ונהם לעברי אזהרות מפורשות
בלי הסתרות מידע גורליות

ואתה נופל בחלומותיך כמו ציפור ניצודה
וקליע הצייד מפלח אותך באוויר ואין ציפור אחרת
שתושיע אותך משיני כלבו הנאמן
של ידידנו הצייד

כל משוררי הדור הזה
ממתינים בחדרי הסוהר שלהם
לסימן הנכון כדי שייצאו
ויראו את כוחם המשונס

ילד כהה
יפה מאוד
עטוף רק מעט נתזי דם
מעט דם

מחלון חדרי בהחלט אפשר לראות
את איש החוק הממתין בחוץ לשעתו
לשעתי
לשעתנו המשותפת

גורלך בידך
קח אותו עכשיו
ורסק אותו היטב
כדי שתוכל לאכול אותו
בלי שיניים

אני מציע לעצמי
חלופות אפשריות ללעיסה
כמה ויטמינים יש בבדידות
לפעמים התזונה שלך מעצמך מוציאה אותי מדעתי
ואני מתרוצץ בין פקידים
כדי שאוכל גם אני לפנות לעצמי
את עצמי
לעניין הגדול יותר

מה שאתמול נראה לי אפשרי לגמרי
בבחינת תקווה
שוכב ירוי ברחובות הערים הגדולות
היום

קובץ שירים
אשת המבוך המרוקאית שלי כבר לא שוכבת
עם אף אחד
למרות שהיא יצור מיני
רב גוני
פיתוני

הומור
בחלומי
אני מרים את אחי בשתי ידיים
גבוה לשמיים
גבוה לתקרה
עד שראשו מותז
מלהב המאוורר
למטה לרצפה

בלי לדעת
אדם מפתח הרגלים
ישן מקיץ
מחייך מזיל

היא מקווה שאלוהים יביא את זה ממנו
היות ולה אין אומץ
ואני רוצה לומר לה שאין אומץ בלקיחת חיים
אפילו לא בנטילת אלו שלך

שניים בלבד
זה כל מה שצריך
שני פרסומים במגזין אוונגרד
שני ישבני אישה

עוד מעט ימותו כולם
יהיה כאן מגדלור גבוה
שיאיר מדי פעם גופות מוטלות
אבל מעבר לזה
ממש מעבר לזה
ימותו כולם

שאפשר לכתוב מין ואהבה בלי להזכיר את המלים מין ואהבה
אפילו פעם אחת
רק צריך לכתוב על ריח וטעם מדוייקים ומכומתים
וכל השאר כבר בא

בסופו של דבר אני נער
אולי לא בדיוק בסופו של דבר
אבל בהחלט נער
עד שיבוא סוף לדבר
או לנעורים שלי

גם הערב אמא
גם הערב הזה
גם הערב אמא
הבאתי אלייך את זה

הנה בא הנרטיב שלי
בצעדי ענק
בצבעי טאג'ין מרוקאי יפה
בדמות קנקן התה שהורישה לי סבתי

להרטיב את האור
לשים מעט על כר היד
או על ספוג לח
ולמרוח על הנוף

אומרים שאני מתרחק
אבל אני כבר איני שומע מה אומרים עליי
אני צף הרחק בספרדית מתוזמרת
וממלמל לעצמי
Volare volare

קובץ שירים
אל תשאירי אצלי
נעלי בית מרופדות
כותונת לילה מהוהה
גרביים חורפיות
תכשיטי כסף

קובץ שירים
אני עוצם עין אחת
ומניף את חרב הלוחם שלי גבוה
ומפלח אלפי פעמים
את קרבתנו המנתרת מהאקוואריום המוגן
כמו דג זהב צעיר ולא מנוסה

אני מטפח את הנאצי הקטן בתוכי
באהבה אבהית גדולה
ומשהו יצא לי מכל זה
גם אם זה יצא נורא וחד

ראיתי בטלוויזיה כמה שחורים זעירים
צמאים למים
הם לא שיחקו ולא כלום
הם פשוט היו צמאים

אין סיבה למות
לחיות לא צריך סיבות
בבדיחות דעת אפשר לעבור
חיים שלמים

קובץ שירים
הנה בא המוות
ולנו לא תהיה עוד הגנה
לא נוכל לברוח לחיק מכניע
לאגודל בפה מרגיע
לכל מה שמסיח ומדנדן
הנה בא המוות

אני רוצה לבוא אליך אבא
עד עכשיו בכלל לא רציתי
ועכשיו
הנה כן
פתאום יש רצון דוחף

הוא רואה אותה קרובה
וכמה היא נקובה
מדקירות המחטים
בשריריה המתים

צריך להישמר מזכירת הגוף
את ריח האישה המלבלבת והלא מושגת
שהסכימה לבלות אתך מעט מזמנה
יש להדחיק את קיום המפגש לאחורי החשיבה המרוגשת

קובץ שירים
צריך לתת לזה עוד זמן
עוד המתנה לא מאומצת
אפשר לקרוא בינתיים ספר
זה לא יקדים ממילא

מה זה כבר לעבור לעיר אחרת?
קווי האוטובוס יילמדו בשקידה
ארד בתחנות הנכונות לי
שוק ירקות חדש אליו אתרגל בלי בעיה
אני איש של שווקים

מקומיים הם מקומיים
הם מקומיים בסופו של דבר
רגילים למקומם המקומם
אין בהם לקויות עקרוניות כל כך

דרך ללא מוצא
הימני תמהוני
שר הנדריקס
ועשן סמיך מכסה
גם את העיניים שלו

איש עגלגל
והד של גל
פסנתר פתוח
ופנתר

עליתי לגג וקפצתי מהר
ומחר במקומי יבוא נער אחר
שיקפוץ בתורו מהגג אל הכביש
תוך מלמול לא פוסק ומבט די אדיש

אני נער הסידורים שתמיד רצו שאהיה
מתרוצץ בשווקים ומוציא את כספי לשווא
על חסידות הרוח
חותך להן מרק שורשים
מזרז צירים עם שוקולד קנוי
ואז נעלם

ובבקרים האחרונים אבידניוס מרשה לעצמו
יקיצות טבעיות
חלומות שמתמתחים לאט על פני הכר

אבא שלי אף פעם לא יהיה מת יפה בלורית
כי גם כשמת במחיצה הגדולה על הגדר
כבר היה כמעט קירח לגמרי
בדיוק כמוני

אבל אם אלוהים שונא אותי
הוא לא יזין אותי
לא בבשרו
ולא מלחמו ויינו

עוד מעט המוות
בשיחים הנמוכים
מתחבא וחוכך
יד ליד בלי הנאה

קובץ שירים
חיכיתי הערב
לבדי
כאן

חיכיתי הערב

אם את כבר כותבת לי
שירי האייקו
אז לפחות שיהיו מדוייקים

החג הזה יודע היטב להוציא ממני
את איש המשפחה הקר שאני

העיר הזאת
ציפורי טרף בחליפות עסקים
שלא ממתינות לשלב הנבלה
של המזון האנושי המגוון שלהן

העיר הזו
היא לא טובה אליי
בשלפוחיות מוגלה כף רגליות מנוקדות
שמפריעות לי ללכת

קובץ שירים
הבוקר בא
אפשר להסתכל על זה
ולשחק את המדען המתבונן כמה שרוצים
אבל הבוקר בא

בסופו של דבר כולנו נהיה רק מה שנוכל להיות
במסגרת האפשרויות האישיות שינוצלו או לא
וזה כל כך ודאי שהערעור רק יגביר את הסבירות

קובץ שירים
מישהו מביא אליי את הכעס
באריזות קטנות מרוכזות
ומצפה ממני שאנגוס
בשיניים קדמיות

קובץ שירים
אדם צעיר אומר לעצמו
"הנה מחלת אמי חוזרת"

קצרצר
ומה הבטחת לי
ולכמה אחרים
אני אשאל עתה
את מה שהייתי צריכה מזמן
להוציא ממך בחרב
להקיז ולגהור

בקרוב יבואו
רגעים אחרים מבדרך כלל
אני כבר מריח את החול החם
בכפות רגליי הנצרבות

קובץ שירים
המלכים בתוך ראשי מזנקים לגרונות מלכותיהם
ועורפים מהן ראש מלא שיער
נותר רק מעט שיער ודם שפוך על שאריות הגרונות המלכותיים
והמלכים פתאום מפסיקים להצהיב
ההזדקנות הקודחת שלהם נעצרת
עכשיו הם ישירו לנו סולו
אני בטוח בזה

קראתי מישהו שלא רוצה לשכב עם אמא שלו
מהסיבות הנכונות
ועוד מעט כבר לא ארצה גם אני
כלום מאמא שלי

את אינך כאן
ברחתי ממך לכאן
ממך ומהאהבה שלנו
שגוססת לה בינתיים יפה,

כשיעירו אותי באמצע הלילה
עם פנס גדול שבאלומתו נטישה
אהיה מוכן
תוך דקותיים כבר אעמוד מחוץ לביתי

אני שומע נערות טכניקולור
מעירות הערות גסות לנערי ימין צווחים
ובתוכי מכל הדברים מתכווצים
הפיזיים הרבה יותר מהאחרים
הריאות מצטמקות והנשימה כבר איננה

המטרה מקדשת את האמצעים
בטקס קטן
כל מה שאפשר להשיג-
יושג
עבריינית או לא

עדיף שתקחי את זה ממני
אני לא אפיק
את מה שמפיקים מזה
רק כיעור ישאר
ונצטרך שוב לעבוד על זה

ובחלומי
מורתי מהכיתה הראשונה באה אליי
ונזפה בי בקול קשה

אפשר לקחת את כל המלים ולרצוח אותן
ולזרוק אותן לקבר אחים מילולי כל עוד
הן חמות ופריכות
ולקרוא לזה ספר שירה
אבל אני לא אעשה את זה

אהובתי המדממת
כבר אינה שומעת
אוזניה הן רק כיסוי
ומה שהיא רואה
הוא מה שהיא שומעת

לכל נערי השכונה
סיכוי רציני ליפול לפח
שהוטמן מראש
בעקביות
ללא הזהרה זעירה
אפילו אחת קטנה למדי

הסקינריזם שלי
מושקה ומטופח כל יום
ואני הופך לחיה התנהגותית מקורננת
וגם זה משהו

אינך ברחוב, ועלית כבר לגג
הרופא הראשי אומר שהוא מודאג
קפצי כבר סופית, שנוכל לקבור עמוק
את הזעם הכבוש נשחרר בפקעת צחוק

ג'יאנה חזרה אליי
היא לא נערה טיפשה בכלל
וכשחסרה הביא אתה
שיער אסוף גבוה
ותחתונים דקים
אדומים

מותי כעת או שתקי
מותי
או שתקי

קובץ שירים
אני זוכר שבתור אדם צעיר בתחום הטיפולי
חשבתי לא מעט שאין סיבה
שלא אקים ארגון מחתרת
שיפעל נגד הורים מהזן ההרסני

עדיף חנק כזה
גרוני ועמוק
בחדר נטול אור
בתוך בית מלא נערי זימה
ולא תחת אותו עיתון
בדיוק כמוך

צריך להתכונן לאפשריות
של התדרדרות נוספת בקרוב
שלא תרפה ולא תרפה
אף סעיף בחוזה

זכותך על גופך היא שלך
ושלו
הוא ודאי מנצל את זכותו כרגע
טוב הרבה יותר ממני
גדול ואמריקאי
ומוכן למות למענך
יותר ממני

אני נמנע מלהשקות את צמחי הגינה כבר שבוע
והצמחים צמאים ומתחננים בשקט
אבל אני לא אתן להם את זה
שיצמאו הם כמוני
הם ולא אני

פתחי את בטנך, והמתיני לנמר
עוד מעט ויחמם אותך, תזדיינו על מקרר
ידרוך אותך כמו שנייטיב אמריקן דורך מיתר
את הרי רוצה בי כך, אבל אני נייטיב מעוקר

קנדי אומרת
(היא אומרת)
אני שונאת את ההחלטות הגדולות
שגורמות לי
להתבונן בעצמי
שוב ושוב
ושוב

כמו שפאטי סמית אומרת ב-EASTER
כל כך צעיר לעזאזל
כל כך צעיר

בלדה
ילד בן 14
גנב לי מהגינה
את אחד הכלים
שאני הכי אוהב

מחאה
בלי הדיכוי של האדם הלבן
קרוב לוודאי
שלא הייתה להם המוזיקה
הלוחמנית ביותר
ששמעתי בתור נער

מי שמכיר אותי
מבין למה
הרוב לא מכירים
וכפועל יוצא מכך...

ועל

זה שאמרה שאבידן הוא התנ"ך שלי
כי שמה לב
שאני סוחב אותו איתי לכל מקום

אמרת לי
שבטיפול
הרבה פעמים המטופל
רוצה לקשור קשר חברי

ובלילה הזה
אין לו בררה לאבידניוס הצעיר
אלא לחלום בצרורות

"I wanna see you
Make
DE-CI-SIONS
Without your
TE-LE-VISION

היום הוכחתי לעצמי
שאני משורר שחור
שמכאיב לעצמו מרצון

איידורוני, שיקפררה"
המרוקאית של סבתא תמיד נשמעת
לי
מחבקת

סמים
אני זוכר את הכול
את העור שלה,
את הדם שלה
את העור והדם רוקדים לי מול העיניים
את חורי העיניים שלה
לא את עיניה
את החורים

בבקרים יש לי עכשיו בחילות
כמו אישה בהריון
גם אצלי בבטן גדל משהו
שיונק מהכעס והמתח

וידוי
אני פוחד שיום אחד אפסיק להתבייש בו ובאמא
אני פחדן מהסוג העלוב יותר
מהסוג שאינו מתאבד

ולותר שר
Please remember me
ואני מתחבר לזה לא רע
למרות הרצון להישכח
ולהעזב

אני כותב
את המציאות הנושמת
בניגוד לרבים אחרים
שכותבים פנטזיה

יקירתי, המדבר נעם לנו הלילה
רגלך שהונחה בין רגליי
כבר לא תהיה אותה הרגל
גם החלל בין רגליי משתנה

רופאות צעירות
בתוליות ביחס לסמים
הן בדיוק מה שנחוץ לי

הוא אוהב קוניאק וקבנוס ורמי מרטן
הוא איש קשוח כזה
ימאי לשעבר
פעם אפילו ישב בכלא על גניבת סחורות

גיהנום
תארו לכם שיום אחד תהיה אם ילדיי
כמה מוזר יהיה הדבר לאחרים
אם יידעו שאם ילדי חוטפת מרצון
ובכך מבטלת את המכות
שאולי הייתי מחטיף לה בלי רשות

אלוהים יחנון אותי
בהתאם לפקודותיי
אלוהים יחנון אותי
לפי מידותיי

וידוי
בזמן שהייתי בשירותים
שאלתי את עצמי האם לקום ולכתוב על הדברים שראיתי הערב
ובמשך עשר דקות

אמרת שכשאת חושבת על מין
את יכולה לחשוב רק על מין
ואמרתי לך שצריך לכתוב את זה

ביקורת
אני זוכר ששולי חולצות בית הספר
רפרפו לי על הלחיים ליד האף
ושיכולתי להריח
את ריח אבקת הכביסה
נמהל בריח המיצים שלהן

גורל
כל הסימניות שנתת לי
מסמנות לי
לעצור ולהקדיש לך
את התחדשות הכתיבה שלי
לספר לך עד כמה את עמוק בחיי

המילה שצריכה
לצאת ממני החוצה
עכשיו
היא

אנחנו יושבים על ספסל עצום
ליד בית ספר יסודי
לילדים חכמים מאוד
ומחכים לטרמפ

הייתה נתינה תקופה מסויימת
ופתאום שדוני מערות קירקרו
הייתה גמישות שהוחלפה
השלב האנאלי הסתיים בכאב

כשאני מתרגש, העברית משתלטת עליי
זו לא השתלטות עוינת ואין בה
פסיק אחד, חולם מלא אחד של כוחנות

סמים
העץ היפה שלי הלכה ממני
לקחה אתה את התעצומות
ארזה אותי בשק וברחה לאיש אחר
האיש האחר עדיין לא קיים
כלומר קיים אבל עוד לא בשבילה

הבוס שלי לקח אותי
היום הצידה
ואמר לי את כל הדברים הקשים

עמדתי מול המראה
וקיללתי אותך
ואיימתי עליך
ובסוף
גם עשיתי תנועה של אגרוף עם היד
אבל לא הכיתי

כשראיתי
אישה קפקזית
זקנה ושמנה
מפרקת לעוף שלם
את הצורה
בלי ידיים

אבא מת
אבא מת
אבא מת
אני מזיע

הוא וזוגתו שתמות התגרשו
אחד מהשנייה לפני בערך שנה
ומאז הוא שותה הרבה יותר

חיים אוליאל
התקשר אליי
ושאל
אותי
אם אני
רוצה להקים אתו

נהגי המכוניות
ילדים בדרכם לבתי ספר
כולם מתים קפואים שכובים מרוחים
בספונטניות אחרונה

והלילה
בפעם האחרונה
אהיה האיש הרע עם האצבעות הארוכות
החומות

לגבי העניין המוחזק בין אצבעותייך
אפשר לומר שחששותיי
היו אחוזים היטב
ולא בראתי להם קירות דמיוניים
בית הפחדים שלי התבסס על מציאות מובחנת

זה שאת יכולה
לקרוא את הדברים
ולהתגבר איך שהוא
על הקושי שלך

ביקורת
אני לא יכול שלא לשאול את עצמי
בימים כאלה
מה את מחפשת אצלי
ומה אני מחפש אצלך

ערבי שירה הם גם
משחקי הכתרה
קרביים לא פחות
מקרב אלאמו

אלא שבכל דור ודור
עומדים עלי לכלותי
והקדוש ברוך הוא
מצילני מידם
או שלא

Kill urself
Don't kill
Don't kill
Ur kill
Urself

געגוע
שלא תחשבי שצר לי על
היעדר קלישאות להעניק לך
עדיף לי לבוא אלייך יחף
ושמח ושליו ורגיש
מלבוא אלייך במליצות אסתטיות

גיהנום
והנה וידוי קט מהשורה האחורית
ביומיים האחרונים
שתיתי כמויות של קוניאק ואייריש קרים
וייגר שיכולות להרוג אותי

אכזבה
לפחות יש לי את מוסיקת הג'אז
אם לא אותך אז אותה

ואז אשלף בלי טעם
תפל ונוקשה
ואלוהים יאכל אותי כמו שאוכלים דג
האדרה שלי תיזרק אחר כך
לחתולי גיהנום

בחלום השני אני נמצא בבית שלי
עם מי שהיא שבאה לבקר אותי אתמול בלילה
ושראתה אצלי פורנו

אהבה
ג'תרו טאל הלהקה בהחלט היו פנויים לנגן ולשיר
את שמחתם הרבה עודדו בקצת whiskey&beer
את הכלים הכירו כבר מגיל צעיר
אמרגנם היה חבר אחד, בן אותה העיר
טרי היה שמו, בחור חמוד ושמח פרצוף
יש אומרים שגם היה מלא מעט בגוף

קינה
אני רואה עצים ירוקים
ושושנים אדומות גם כן
אבל זה לא מסיח את דעתי
אפילו לא לרגע

לא מתרומם
לא מתרומם
הערב הזה
לא מתרומם

אתה יכול לגעת
כמה שתרצה

אני חוזר לביסטי בויז
ולהפרעות התקשורת שלהם ושלי
והמקצב השחור של הלבנים האלה
מראה לי שאפשר אחרת

קובץ שירים
בימי השבעה של אבי
מהלו עראק בדם
ואבי נפגע בראשו
אחרת לא היה מת
היה אדם חזק

המים רחבים
אין לי עניין לחצות לצד השני
הפיוס נמאס עליי
וכל יום מוצא אותי
רע יותר
מחפש קלשוני מוות
להשתפד עליהם בשמחה

הייתי נער צעיר
משובש ועשוי
קראתי את הפילוסופים הגדולים
לגזרים
שגיתי מהבטן כבר אז
הייתי צריך לקרוא מהאוזניים

הערב מספרי פח
ושאריות אל הפח
לא תישאר ממני רקמה חיה
ולא אתנצל

תחושתי
אני מכיר בחורה
נכה
אחת
שנראית כמו
נער מתבגר
עם שדיים

על מה חולם אדם רגיל?
האם הוא חולם על מקום העבודה שלו?
אולי על המוקדנית ששולחת אותו מבית אחד לאחר
בלי שיזכה לראות אותה אפילו פעם אחת

משהו מת
האגם עכור
וכבר לא ענקי
רק שטף נקי

היה כותב שאני
"מסמר שערות כשאני מביט היישר לתוך"
והיה מוסיף ומספר ש

ואתה עוזב
שתה את כל זה, אני לוחש לך
ואתה שוטה
הרוג אותו, אני דוחק אותך
ואתה הורג

לפעמים כשאני שומע את הרצועה serge
מתוך האלבום של the herbaliser
דבר מוזר מתחיל לקרות סביבי
ראשיתו במטבח וסופו אצלי, בראשי העבה

גם אני גם אמי
נשיכות-נשיקות
הרעבה-פיטום
לילה אחרי לילה

אדם לא הנדסי עורך ניסוי
הוא לא יודע דבר על הניסוי
ועדיין
חשוב לו לנסות
הבקרים שלו הם מחצלות זעירות
שבקושי מספיקות

בחלומי
נהר גדול ומדבר דרכו
זיקוקים חוצי שמיים
מרעידי נחיריים

i'd do it for free
no charge or fee
run amok with a glee
kill the crowd in me

מישהו משונן, בעל לסת רחבה,
פונה אליך בסמטה שדרכה אתה פוסע
מוצעת לך נוחות שאם תסרב לה
איש לא יערוב לך עוד
מובטח שיארבו לך עוד

אני זקוק
לשינוי תודעה
עכשיו-כעת
כדי שאוכל להימלט

כל מה שיש לי להגיד על המהמם הסדרתי
הוא ש
Ted bundy was a goddamn republican
וזה שופך כמות לא מבוטלת של עור

חלום
בלילה חלמתי
שארועי ניין אילבן קורים כאן
הייתי בבניין גבוה מאוד
שהזכיר את התאומים אבל

לאט
מהר
בגוון אחר
בנשימה מהירה
אטית
במלוא היכולת
בלי מוטיבציה

לטבע היה פעם אפקט
שהפנט אותי
עד שהבנתי את השקרים הגדולים
של חוקי הטבע

כשכבר היית בתוך הבית ביקשתי
ממך
לנעול את הדלת
כי על השיש היה מונח גוש
גדול למדי

קובץ שירים
לבנון לבנון
צאי מהארון
הוציאי המתים שלך
בכי ואז לישון

נערתי נערתי
מהר מהר אמרי
היכן ישנת אתמול
שינה אולי לא

קובץ שירים
בואו סיגור רוס
בואו אליי
חבקו אותי
הניחו יד איסלנדית על צווארי המזיע
שירו לי בערבית אירופית
אל תתנו לינשופים
לאכול מבשרי

מישהו שדומה לי
מזכיר אותי ממש
כורע על רגליו
לא על הברכיים כורע
דווקא הן בסדר

הישיבה במקומות החיצוניים
היא אנטי תפישה
כנגד אנטי חומר
במסגרת הבנת המילים

אין לי את את עצמי
אני לבדי
נטוש וכחוש
נשות הטכנולוגיה לא משתינות

אולי אני צריך להפסיק לצחצח שיניים
ולשתות משקאות ממותקים
בכמות מסחרית
כדי שאוכל לחזור אליו
שיכאיב לי קצת
וישכיח את הכאב האחר

דיאלוג
אני מקווה שאתה פחות כועס
ושאתה עדיין מחכה לי
כמו כלבלב בפינה

אמרת רק את השורה הראשונה
אבל התכוונת גם לשנייה ולשלישית
כמו שאני כתבתי לך רק שורה אחת
אבל שמרתי עוד הרבה שניות ושלישיות בפנים

הבזקי הזיכרון שלי
הם רק עוד משחק
בדרך ההונאה הארוכה
שאחריה אין זיעה
ואין רוח סופית

קובץ שירים
מחט בשחת
אני בכלל לא מחפש
שתישאר המחט בשחת
אולי עדיף למחט ולי
שייפרדו דרכינו עכשיו
ולא כשארצה לחרוט שוב

צחקתי צחוק מתגלגל
וזרזיפים קטנים
של אדום טיילו עליי
לכל אורכי

עלה אל הגג
ונתר בשתיקה
יהיה זה יום חג
נרקד ונרקע

אני הרשעה קטנה
נושמת בקושי אבל מחויכת
נגד הקיום המר
של האדם הקר
וכל כוחותיי

(אני הופך אנטישמי,כל יום קצת יותר)

אלוהים לא עונה
הוא מענה אותי
בחבל שבקצהו מסמרים
אני חנוק מדמעות
והיום יפה כל כך

יש ארבעים וארבעה אנשים
ונשים (בעיקר נשים)
שמחכים
לי ולמילים

אם הייתי יודע לגבות את העצב
לא צריך היה לגנות אותי לפני כולם
והנה העצב מוכן
בטמפרטורת החדר

איך אבוא אליך
בגרזני
ואתה רק ילד תמים ורע
שהשתין לתוך השטח הטרוף בו אני חי

אני קורא עכשיו משוררת אמריקנית צעירה
(אצל האמריקאים צעירה זה שישים וארבע)
שכותבת על המוות של מרילין מונרו
ואני מהנהנן לעצמי בכעס

בדידות
הוא הכה כמה מכות יבשות
וחזר למונית
וכששכבתי שם
על הרצפה ברחוב החלוץ
יכולתי רק לחייך לעצמי

אל הכפר
אל הכפר
אל בימת הכיכר
שם תליין מנוכר
לוגם תה בסוכר

הנה את באה
ראשך גלוח ונוזלי
לפני קהל הרוחצים
וגופך לא מסכים
להפקרות הגדולה

באו אלי הערב
שלוש נשים אמריקניות צעירות
שאת אחת מהן הכרתי
בטקסס

המלך מצדו גאה
היות וכל מלך זקוק
להדחה משכנעת
כדי להיזכר
כדי להימכר

אני רוצה להיות מסוגל לכתוב
על הורים מכים
מנקודת מבט חומלת

עוד מעט ואוכל
להכות את ילדי הנשים
המוכות גם הן
ויכולים להיות גם לי
כמה קרבנות עטופים

כתבת משהו רדוד לגמרי
על הגודל הנשי שלך

אתה יכול לשחק את אמא תרזה
עד מחר
ועדיין אינך
לעולם לא תהיה

בגן הציבורי המסוכן בעיר
נערך כעת פסטיבל
להצגות ילדים
שעות הים עמוסות משפחות מנומסות

כשאחד מהגדולים
נופח ובורח
כשהמילים שלו
מסוות לו את הריח
נדחף קדימה אחד - אחר

תחושתי
הם כבר יודעים עליי? כבר סיפרת להם?
ומה הם אומרים ?
מה?
לא סיפרת עדיין ?
למה?
מה לא טוב בי ?

השוודית שלי
מזכירה לי אותך
והדבר הראשון שאני נזכר בו
לגבייך הוא
ש

הייתה אפשרות אחרת היום
אבל לא עבורי
הייתה אפשרות מוחלת של חום
אבל לא בתורי

בחזרתי מצאתי
את ביתי נעול
המתנתי מעט
לגמתי מעצמי

כלומר
משהו בתוכנו צועק עלינו
ומטיף לנו
אבל אולי זה רק ק.צטניק

בסופו של דבר
האוקיינוס ייקח את כולנו
נשים וטף
פוסידון מכונף
יזרוק אותנו
לכרישי המחמד שלו

ובכן אני כאן
כמה מאכזב
אתה עדיין האחד
שתמיד גומר עם הכתר

יש ימים
שחיי חולפים מולי
אני נותן לאהבה להיכנס
והארץ שוקטת
ארבעים שנה

אני מנסה
לדמיין את הנדריקס
או אליס קופר
אומרים לא
לאיש עם בקבוקון הטיפות
ומת מצחוק

כשהייתי ילד
כלבי השכונה היו רודפים אחריי
והייתי מושג כל-כך
תמיד היו מגיעים אליי
כל פעם מחדש הייתי נזרק לרצפה
וננשך ברגליי

אני בקפה של עבד
והם מזדיינים
על המיטה
שקניתי לך ולי

עוד מעט ידרשו ממני
לחי
לחי שנייה
יבקשו את הידיים
מושטות

סמים
אתה קם עם הכעס הזה
והולך איתו לעבודה
בדרך אתה כועס
על נהגי מוניוות שצופרים לך
על אנשים שנתקלים בך וממלמלים קללה
על נשים יפות - סתם כי הן יפות

גברים תמיד הולכים לאיזה שהוא מקום
גם כשנראה שהם רחוקים מללכת
והם ישובים על כורסא נוחה מול מקלט
עמוק בפנים הם בדרך לאיפה שהוא

כשהרכבת הקלה
הופכת אוטובוס כבד
אני שואג מילה אחת
והרבה תנועות ידיים

אין לנו שיחות לקיים
אפילו לא תשדורות קצרות
האחד לשנייה
וגם הרדיו שבור
בפינת חדר השינה שלי

האיש הקבוצתי יילך לישון לבד
ובחלום יפקוד אותו מלאך כבוי אחד
והשרף ינחה, כמעט ללא משוא פנים
כיצד לקרוע, נים ונים ונים

בובות קטנות מדרזדן
שרות לי בתופים וקלידים
על שינוי מין אלוהי
שיתרחש מחר

בימים האחרונים
אני קורא שירה בשירותים

אגי משעול,
אבידן בשביל מישהו,
חומרים טובים

ומישהי התקשרה אלייך ושאלה אותך
איפה את
וענית לה אבל לא הזכרת אותי
ואז אני כבר הרגשתי כמו ילד מפגר שמסתירים מהשכנים

רוב הגברים
הופכים לכלבלבים
כשהם מוקפים על ידי
האישה שלהם
מכל כיוון

ארוטי
תרביצי לי
תרביצי לי כך שהכל ייצא ממני ויפקע
לא יפקע - ייבול
ייבול - יצטבר רקב
יצטבר רקב - אקח רובה

כעס
אני מתנצל מראש בפני חובבי נתן זך
ובפני מר זך עצמו
אני במצב רוח רע
ואתה פשוט בסביבה

כעס
כי האדם עץ השדה
בתחת שלי
היצור האנושי
הוא לא עץ

געגוע
בקרוב בפנים תתני לי להכות
אמרת לי אתמול כשבכית

רוגע מציף אותי
ואני מרגיש כל שריר בצוואר
נענה לחשיש וליין

שאלוהים יברך את היום הזה
אני בהחלט מברכו
שאלוהים יקשט את היום הזה
ברוב הודו ותפארתו

קובץ שירים
דיברנו קצת על סקס ונראה לי
שהבכתי אותה
כשנעצתי מבט ארוך ורעב
בפטמות הזקורות שלה

לא יירד עוד גשם
הכאב שלי יבוא
בחליפה פשוטה
הוא ישקע אותי
(נמוך)

מצב
אני לוקח לי כמה שניות וחושב בשקט
עם התמונה שלו בראש
יונק מבקבוק עראק ונוהג בלילה חיפאי חשוך
לתוך גדר מסילת הרכבת ליד דגון
ונמחץ על ההגה

דיאלוג
יום השואה
חלמתי על היטלר בלילה
אני לא זוכר את החלום
אבל היטלר לבש
מכנסי בד רחבים והיה יחף

גורל
אתה חוזר הביתה
וכועס על הכלים בכיור
אתה כועס על אמא שלך שהתקשרה וכעסה עליך
בגלל שאתה כועס על אח שלך
אתה כועס על עצמך
אבל לא עושה לעצמך את המוות
כי אתה פוחד מלמות מכעס

הרגת אותי היום
מהתרגשות
כשאמרת לי
"אני מרגישה את הרגליים שלי
אבל לא פיזית"

הייתי מקרי וזה כשלעצמו לא היה מקרי
מתוכנן מנווט
מסוכן מחווט
ומה אם לא

נראית כמו המוות
ביום הכי ארוך בשנה
עוד סיגריה ועוד אחת
כמעט סיימת
והבוקר פרץ אליך

התחלנו די קשה
קראת לי את השירים שלך
שרצית שאלחין
והרגשתי לחוץ ומזיע


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
למה לנו עוד מבחני מציאות
עדיף להיוותר באילוזיה
ולדמיין את עצמנו נמלטים מסוגרו הגדול
של האריה המונומנטלי שכבר ניצח אותנו

ביקורתי
ועתה, משנימוח לו כבר מוחי
וידיי נוזלות לי מול העיניים
בשעה שלחיי מקפצות ומאדימות
וידי הכותבת כבר רוכבת על הדף

את עורי אני מורח בקפידה. שלושה תכשירים מקוררים מסייעים לי
להשלות את עורי שנמצאה לו תקנה. אין זה כך. בעוד כמה ימים אקלף
גלדים טריים למדי ויומצא לי שוב השעשוע החביב, ההרסני לחלוטין,
שעמו אני נוטה להסתדר היטב כעת. אצבעותיי לשות את העור הפצוע
ללא שיטה, מכוונו

אני לא מצליח לקרוא את פרוסט ואת זמנו האבוד. לא באמת. אינני
חדל מלשאול עצמי מה הוא רוצה ממני, כאילו אני ומרסל הזה במרדף
פרסונלי חובבני.

כל שאני רוצה לעשותו הוא, למחות את הדם מפני האישה אתה אני חי.
כל שאני רוצה לעשותו הוא להנחית מהלומת אגרוף ישירה בפניו של
מי מקצבי החניכיים הצעירים הללו, שידמם הוא. לעולם לא אעשה
זאת.

אורבני
יש לו אח אחד,
בחור הומו בן עשרים
שמרביץ לו כדי לשכוח שהוא הומו

כל נקישה קלה על דלתי מעירה בי התקף פחד עצום, בלתי נשלט,
הדוחק אותי לחדר השירותים הזעיר בדירתי, אל מאחורי הדלת, רק
כדי שאוכל להמתין בגוף מפוחד להפסקת הנקישות, לעזיבת אותו גורם
מאיים ולא מוכר, עד שיניחו לי לאורך זמן, ללא דרישות. אני
מתפתל בכריעה בחדר השירות

אני העבד שלא רציתי להיות.
מועסק בתורת נוגש בבני נוער בשכר רעב.
סביבי נשים מזרחיות חמות ועניות,
ואמא שלי מציצה אלי מאחורי עשן הסיגריות
שהן נושפות בהפסקות עישון מאולתרות,
תוך שהן מתחבאות ממנהלי המוסד הלבנים להפליא.

לפחות יש לי את מוסיקת הג'אז
אם לא אותך אז אותה
חצוצרות ערבות במקום ריח גופך
תופים של בלייקי במקום צחוקך המתגלגל

יסורים
גטינג סטארטד

פי מלא נזלת שאינני מקנח מאפי. עגלי הבקר שקטים, חלוני פתוח
ואינני מסוגל לעשות מאום. אינני רוצה לעשות מאום. אינני חומל
עוד. המוות הקר שאני מתפלל לו הוא בבחינת הישג רוחני. זוהי דרך
ילדותית להתמודד עם הדברים, ובכל זאת, המוות הקר.

אני חש איבה כלפי כמעט כל יצור שאני רואה בעיניי. אני חש איבה
גם כלפי יצורים שאיני רואה כלל. האיבה שלי מתגברת כלפי יצורים
ככל שאני מבלה עמם זמן רב יותר.

כיכרות הלחם הנלקחים מביתי משלהבים אותי. ספריי, החובקים אותי,
מסירים את חיבוקם ממני כל אימת שאני נוטה להם חסד רע. החלודה
החדה, החומר ממנו אני צרוף, משמש לי מעיל חורף וגופיית קיץ בו
זמנית. האדם המטפל בי, האמון על בריאותי הנפשית, נסע לחופשה.

איש אינו זקוק לי. מרבית העזרה שאני יכול להציע למי מקרוביי
כבר ניתנה להם הרבה לפניי. אם לא ניתנה, יעדיפו להמתין ולדחות
את צרכיהם. העזרה שאני מסוגל להציע מהולה בכל חוליי. אינני
מאמין עוד באלוהים.


לרשימת יצירות הפרגמנט החדשות
לקחתי את עצמי אתמול
לראות מה אנשים אחרים
עושים מן החיים האלה
ועליתי לגג של בית ערבי ישן
בשכונה בה גודלתי פרא

הייתי בן שש ומעט, וכמעט ודאי שהיה יום שלישי. פעמיים כי טוב
או לא, אותו יום שלישי הכה בנו, בי, חזק מספיק. פעם אחת, מהירה
ומתנגשת, ואז פעם שנייה, אטית ומתבוססת. אני זוכר היטב, טוב
מדי, את רצפת האבן הערבית הקרירה תחת רגליי בבית סבתי.

אין שום מקריות בדבר. אני כלוא טוב יותר משחשבתי שאהיה. הלסתות
הנעולות בגבי תמיד ידעו לגבי גבי שהוא האחד שלהן. שום מעשה
שאני נוהג לעשות איננו מסב לי אפילו קמצוץ עונג מפייס. קר לי.
בגדי החורף שלי מאוכסנים רחוק מכאן, בארונות שאינני מכיר את
שיטת הסידור שלהם.

:רוכסן מכנסיך. הבט.
:שוב לא רכוס.
:אתה נראה כמו סוטה שנשכח מחוץ לתאו. רכוס אותו.
:(מפנה את גבו) איך זה קורה לי? למה לי? למה שוב ושוב?
:גם החולצה מוכתמת. הפוך אותה.
:(מסיים לרכוס מחדש. מסיר את חולצתו. לובש את הצד ההפוך.
הכתמים נותרים בולטים). אין מה

לעולם אל תודי בפני קרובי משפחתך עד כמה את מאוכזבת מן החיים.
אין הם צריכים לדעת. גם אם יידעו מה בדיוק את מרגישה כלפי
הישגייך המצומצמים, אילו שאיפות היו לך לגבי עצמך, לגביהם, לא
יוכלו לעשות דבר למענך. כך מתנהלים הדברים שנים ארוכות, ואין
לך סיכוי של ממש


לרשימת יצירות המסה החדשות
אנחנו לא נכתוב היסטוריה.

דעה
נשים הם הכושים החדשים שלנו. אם לדייק, אז אפשר לציין שנשים
צעירות הן המקבילה הדומה ביותר לנערי הגטאות השחורים ברחבי
ארצות הברית האורבנית. הדמיון הרב שבין שתי קבוצות אלו הוא
מסעיר ומשובב.

למה בכלל לכתוב על ריצ'ארד פריור? כי אפשר. וצריך. בטח ובטח אל
מול מה שכאן נהוג לכנות סטנד אפ והוא בעצם לא יותר מאוסף
משתאכנזים שמספרים בדיחות גזעניות להנאת הקהל הלבן. קטורזה,
נאור ציון, מה קשור, אסייג וגם ההיא שצועקת מיאיר לפיד. אה
רגע, היו שתיים כאלה.


לרשימת יצירות המוסיקה החדשות
פסיכדלי

"אדם זקן - מה יש לו בחייו?
הוא קם בבקר, ובקר בו לא קם.
הוא מדשדש אל המטבח, ושם
המים הפושרים יזכירו לו"




-אבאש'ך
ערומקו?


-כשהתנאים
מאפשרים.




אפרוח ורוד.


תרומה לבמה





יוצר מס' 60124. בבמה מאז 21/2/06 11:34

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לאגם ענקית
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה