[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה









ICQ 102283477 102283477  WinterGirl-a-g

אל היוצרים המוערכים על ידי עדידי גבע
עדי נולדה בשמונים ושלוש בראשון לציון ומאז לא
עזבה.
ילדה גדולה-קטנה, מנסה להישאר באמצע, אך הזמן סוחף
אותה לצד האפל יותר..

עדי אוהבת להיות לבד, לשמוע מוסיקה איכותית, ולחלום
על עתיד טוב יותר.
תמיד הרגישה מוזרה לעומת אנשים אחרים, גם כילדה,
שהתבגרה הבינה שהיא פשוט שונה, וזה לא רע..

יש לעדי דרך אחת לחיות, תמיד להשיג את מה שהיא רוצה.
אולי זה נשמע הכי מפונק בעולם, אבל זו הדרך שלה.

תמיד חיה בצל של עצמה, ללא רצון לעשות שום דבר שהוא
מוגדר.
לא מאמינה בדברים אידיאלים, מה שאידיאלי - ידוע
מראש, ומה שידוע מראש - משעמם...

אנשים חושבים על עדי כל מיני דברים, בדרך כלל הם
טועים, כי קצת קשה להבין אותה.
כי לעדי יש דרך חשיבה שונה מכולם, לכן אני חושבת
שהיא גרסה משופרת של אלוהים.

זהו, עדי טמונה בשיריה..




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
שכבתי במיטה וחשבתי, איך זה שהתקרה כ"כ גבוהה ולמה אין חלונות
בחדר הזה, כולו לבן והדלת נראית כאילו היא מברזל...


לרשימת יצירות השירה החדשות
You've got to forget to forgive
you've got to do more then live
living is easy, to die is hard

יחסים
אבל זה לא שחיינו ביחד עד היום
הכל היה נראה אז כמו חלום
חלום שלאט לאט נשחק
רק בגלל שחיינו ממרחק

רוצה לצאת מעצמי
לחיות לתומי

אתה מחביא את כל הכאב בנשיקה אחת מלאת תשוקה
אתה גורם לכול להעלם ברגע שאתה בא
אתה נכנס בדלת ומאיר את כל הצוהר עם החיוך שלך
אתה יודע שאני כאן תמיד בשבילך
אתה מנשק אותי כאילו יש כאן אהבה
אתה מחבק אותי בהרגשת תאווה

אני רוצה לקחת סכין ולתקוע לך אותה בלב
כדי שתרגיש עד כמה זה כואב

אחר כך שוב למאהל חוזרים
משחררת לת"ש, הולכת לחדרים
מורידה את המדים
והנה שוב אני, בכל קווי החדים

עצב
אתה תשכב לך שם,
בתוך עפר, בתוך ארון
ואני יודעת שלא תהיה האחרון

אתה הוא היעד הסופי
אתה השקט לפני הסערה
אתה החיידק שמכרסם לי את הלב
מתתי כשאתה נולדת

יחסים
ואתה מסתכל לי בעיניים
בזמן שאני קושרת את החבל סביב צווארך

יחסים
מחשבותיי צפות על גבי נהר שזורם
אך הפעם לא אלייך, יקירי
אהבתי כבר לא שלך
היא גם לא שלי

אני רועדת מולי
שוחטת את קולי

מעבירה בי צמרמורת, המחשבה המחוקה
החיבוק שלך והנשיקה המתוקה

יחסים
אבל פתאום חזרת באמת
ועוררת שוב את מה שמת

פתאום כולם אוהבים אותך ומכירים
פתאום כולם שלך חברים
איך היית רוצה עכשיו לקום מקברך
ולחיות את החיים שככה באמת שלך..

ביקורת
מסתכל בחוץ ואומר "איזה יום יפה"
אבל בתוכך הכל סגרירי ויורד לך גשם
אז אתה פותח לך מטרייה
אתה חושב על המשך היום ובוכה
מסתכל מהחלון ורואה
את הילדים משחקים ואתה, לא משחק יותר




אל הארכיון האישי (6 יצירות מאורכבות)
גראס?

חוק זה חוק!


תרומה לבמה





יוצר מס' 22437. בבמה מאז 23/4/03 1:34

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לעדידי גבע
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה