|
רוצה להיות יונה וולך , רוצה להיות דליה רביקוביץ ,
רוצה להיות תרצה אתר . כל כך הרבה רוצה להיות שכבר
שכחתי מי אני באמת
לפעמים הוא היה מנסה לתפוס את הגלים. כזה הוא היה. תמיד מנסה
לתפוס את מה שאי אפשר לעזוב אחר כך.
|
כמו שאתה לא זוכר שבגיל שמונה עשרה נשבעת שאתה תשנה את העולם,
אבל דחית את זה לאחרי הצבא.
|
אתמול אחר הצהרים איבדתי את כשרון הכתיבה שלי. אני חושבת שזה
היה בסביבות חמש ועשרים כך שבטח הוא נפל איפה שהוא בין בנימינה
לעתלית.
|
ואז הוא הקיא ואני שילמתי וסחבתי אותו למכונית שלי, והסעתי
אותו הביתה.
|
למזכירה של אלוהים אין זמן לעצמה. יש לה על הראש 6 מילארד
בעיות.
|
חזרה לקפה. אנחנו יושבים שם ופתאום נעלמות לנו המילים ואתה כבר
מבקש חשבון, שלפתע אתה נזכר מה רצית לומר. אז החשבון עומד
בינינו כדבר האחרון שלנו ביחד. ואתה מתחיל. שיחת פרידה.
|
לפני בערך שעה, אולי אפילו פחות, דפקו אצלי בדלת. אני חושבת
שלפחות שנה אף אחד לא דפק אצלי בדלת. והנה, לפני 60 דקות,
פלוס-מינוס, נשמעה דפיקה ידידותית על הדלת שלי.
|
קח אותן לסרטים, לארוחות ולהצגות. קח אותן ללונה פארק.
מצדי, קח אותן אל הירח.
|
הלבד הוא הדבר היחיד שקיים לדעתך. כי אין שום דבר שאפשר להוכיח
בעולם מלבד הבדידות. וידעתי שאתה באמת מאמין בזה. כי פתאום
הבנתי שאתה באמת בודד. ממש בודד.
וזו הסיבה שאתה מבטל את הכל מסביבך. כי אם לך לא יהיה שום דבר
- לאף אחד לא יהיה שום דבר.
|
דודו זר מסמל, בשבילי, ובשביל רבים אחרים, כל כך הרבה דברים
שהוא לא אמור להיות. אינני יכול לשים אצבע על משהו אחד, כי יש
כל כך הרבה.
|
|
|
אותי תמיד עניין
מה עושים האנשים
מהבאסטות של
האבטיחים
בחורף?
פותחים באסטה של
פומלות? |
|
