[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה










אל היצירות בבמה האהובות על עדי רוזיאל 30 היצירות האהובות שנבחרו לאחרונהאל היוצרים המוערכים על ידי עדי רוזיאל היוצרים המעריכים את עדי רוזי

לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
אף פעם לא הייתי מישהי שמישהו באמת רוצה. זאת אומרת כן הייתי,
אבל לא רוצה בצורה של... אתם יודעים... לאהוב וכל החרא הזה
שאנשים ובעיקר נשים צריכים וצריכות. אני כמו משקה, מזמינים
ותוך זמן קצר אני מוגשת, ולא סתם מוגשת אלא על מגש של כסף,
יודעים מה? של זהב

כמעט לכל המלאכים בשמיים יש שתי כנפיים רק כשאני סוף סוף
היגעתי בידיוק ניגמר ונישאר רק זוג אחרון שאחת הכנפיים בו היתה
דפוקה אז נתנו לי רק אחת ואמרו לי זה מה שיש....


לרשימת יצירות השירה החדשות
מנשקת את הדמות שבראי
מנסה לשכוח שזו אני
שהלכת, והשארת אותי
בודדה

הם אומרים הרבה דברים
שאתה לא מאמין בהם
וגם אני לא
אני לא מקשיבה להם
אתה כן.

דמות של איש ודמות של אישה
ודמות של ילדה בודדה
פוגשת הדמות הקטנה אך בוגרת
בדמות של גבר בוגר ממנה

דמעות של ילדה
הן הטובות מהדמעות שלך
הן רבות יותר מהים מולך
הן שקטות

עכשיו זה שונה
הוא רק בעיני השתנה
אולי זה מה שמקרב
לדעת לפעמים
שאתה חצי אויב

אני מביטה לו בעיניים
כמו בכל פעם שהוא מדבר
אתם יודעים רק לראות
אם הוא שוב משקר

ידיו הנוגעות בגופי
וכובשות ללא מילים
ריחו השוטף את כל כולי
ללא שום כוונה

היתה לי אהבה
והיא היתה כמו ברק
כזה שבא
פוגע ובורח

כשנולדתי היה סבל ורוך
כמו שנולדנו כולנו
אבל רק כשאני נולדתי
היה שקט , בכי , סבל , רוך נעים ושקט
המון המון שקט

יד מושטת לעבר עננים
גבוה גבוה
שם השאיפות ושם החלומות
שם הבריאות, האושר,

אמא אמרה שאתה משהו מוצלח
ואבא היה גאה
אחיך הגדול ליטף ואמר
בטח כמוני תהיה

להקיא את המילים
שיכתימו את הדף
רק להשאיר סימן
רק זכר

איש ניגדע ואיש ננטע
ושום דבר לא באמת השתנה
ואני נישארת נטועה
לא ממש מחלימה

ביקשתי מאמא
סיפור לפני השינה
הייתי אז קטנה
ואמא הייתה גדולה

אני מפחדת
כל- כך רועדת
ומפחדת
ורוצה לסיים ומפחדת גם מהסוף

אני יושבת בתחנת אוטובוס
במקום קרוב - רחוק
וחושבת על כל מיני דברים
על אחד שלא יודע לחפש
ואחד שלא מגיע
על אנשים מפחידים

מסתובבת ברחוב
נובחת לכל הכיוונים
מריחה ישבנים זרים

הוא מתגבר נורא מהר
מתאהב מהר
הכל קורה כל כך מהר
והוא מפסיק לאהוב...
כל כך מהר

נסיכה בארמון
משחקת בכדור זהב
אביר אחד חולף
אחר עוצר
נותן לה מתנה

אני עומדת על נקודה מסויימת
מאחורי יש ים רגוע
אני מנסה ללכת לאחור
אך רגליי לא זזות

אנשים שרוצים לפגוע בך
יפרעו בקרוב בעצמם
הכאב שאמור היה להיות שלך
יתחלק ביניהם

על קצה הר גבוה
בסוף העולם
יושבים איש וילד
ומחשבים חישובים

כשהייתי קטנה רציתי לדעת
רציתי להבין ,
רציתי להאמין.

אדום בוהק
הילה סביבו
ציוץ ציפורים
הן כבר לא שם

בצד האפל של העיר חי אדם
הוא כמעט נעלם מהעולם
הוא בסך הכל נער בן 16 בערך

שקט
כן,זה שאחרי המלחמה
רעש
כן, זה שלפני הסערה




אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
החיים קשים.
הסמים קלים.


(קופירייטר)


תרומה לבמה





יוצר מס' 11439. בבמה מאז 13/3/02 3:33

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לעדי רוזי
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה