|
סתם אחת
 
כמעט בדמעות, אני מבינה שתשובות - אף אדם בעולם לא יוכל לתת לי
מלבדי.
אני מבינה... שיש להתמודד עם המציאות. גם אם היא נטולת כל
אמת.
אני נשבעת... שלעולם לא אפסיק להאמין. שאמצא את הטוב, שאלחם
כנגד הרוע.
|
"סבא?"
"כן ילדתי".
"יש כאן עוד שאלה שאני לא מבינה..."
"מהי, נכדתי?"
"מהם חיים, סבא?"
|
ועיניי מתערפלות, למגע ידיך.
נשמתי מתפוררת, לרחש נשימותיך.
ליבי כואב, במבט בעיניך,
אני נשבית, בכל קסמיך.
|
מבין הצללים מופיעה, מבין רוחות ושלגים,
ונשמתי פורחת, בפעם הראשונה מאז אותם ימים.
|
את כמו ילד, ילד מפוחד,
אשר נסגר לעולם כפי שנסגר בפני כל החדש לו.
|
שנאתי כלפייך רבה כל כך, עד שאינני מסוגלת להפסיק לאהבך.
חופשייה בין סוגר ובריח, קוטפת פרחים שנבלו זה מכבר.
שוזרת את אהבתנו האבודה בשלל צבעים, כאשר שקועה היא בנצח האין
סופי.
|
מעבירה מגע חטוף בידך, היא כמעט קפואה,
מתהלכת לאורך שבילך, את כה אבודה.
דמעותיי מתערבבות בדמעותייך, מופיע זיק של תקווה,
חלומנו עוד ישוב ויזרח במלוא עוצמתו, מבעד השממה.
|
את השטן שלי, את המלאך שלי.
את האש, את המים.
את האדמה, את האוויר.
|
אמצא לי פינה בה צומחים ורדים קוצניים,
בבשרי יינעצו, חדים כדוקרנים.
|
מי יתן שנתרחק אט אט, נפתח במעוף,
מי יתן שאותך אנצור, אנצור בליבי עד אין סוף.
|
כי אינני מסוגלת להושיעך מכל פחדייך
ולעטוף בחיבוק את יתמותך הדואבת
וקרב אבוד הוא לנסות להכילך...
איך נפלו גיבורים בניסיון להכילני.
|
לפעמים...
הישארי לצידי.
לפעמים...
בירחי איתי.
לפעמים...
עשי עצמך... שקרי לי...
שהנני הדבר היקר לך ביותר.
רק לפעמים...
|
שנאתי לאהוב אותך.
אהבתי לשנוא אותך.
|
משתוקקת לחיים, שלפתע הרסת,
משתוקקת לאהבתי אליך, שכבר שרפת.
|
ובאותה העת, קרסו כל הבניינים שבניתי,
וברגע קט נשכחו כל המלחמות שלחמתי.
באותה השנייה נעלמתי מנשמתך,
|
כי הזנת את מיטב שיריי
ושמת בפי את היפות שבמילים
ועל תדרי לבי ניצחת במנגינות מלנכוליות
ביד אמן עידנת את תווי פניי
|
אבל היא, הזונה, עד היום
עוד מכוונת אליך, קנה של שלום.
|
אני מתחננת לקור
ומתלוננת כשקר לי
אני משתוקקת לבדידות
ומתעצבת כשאתה הולך
|
אני רוצה שכבר תגיד משהו!
כל דבר!
אבל אתה ממשיך לשתוק.
|
אמא טבע, שייכת את לי.
עזרי לי, הצילני מידי המוות.
ואהיה שם, למענך...
|
היא מעולם לא אכזבה.
היא מעולם לא עזבה.
היא...
היא מעולם לא הייתה שלי.
|
האם קיים אתה?
האם היו הם חייך, מותך, זעקתך, דמעותיך...
כאשר כל שחיים מילאוהו...
תם ונשלם.
|
אני ילדה שלך, ולא של אף אחד אחר,
אקח אותך לירח, למקום טוב יותר.
אגשים חלומותייך, את האשליות אפזר,
רק תגידי שאני שלך, ולא של אף אחד אחר.
|
|
|
ידית גדולה מיכל
מלא, ידית קטנה
חצי מיכל.
אפרוח ורוד יוצא
לבליינד דייט עם
איזו מיכלי,
ומשנן לעצמו
באיזו ידית
להרוג אותה
במידה שהדברים
לא יתנהלו
כשורה. |
|
