|
 76858216
אתה נוטל את מאור עיניי ממני,
כובל אותו בבד שחור.
|
החדר היה חשוך במקצת, ואף על פי שהחלונות היו סגורים, אפפה
אותי מן קרירות מסוימת. לא כזאת שגורמת לורידים שלך להתכווץ
ולהאט במקצת את זרימת הדם, אלא קרירות המזכירה ריקנות מצמררת
כזו, כאילו הקור לא אופף אותך אפילו, אלא את החלל הריק הזה
שקיים או לא קיים בנשמה
|
אני רוצה לבכות, אבל אני לא.
אני רוצה לאהוב, אבל אני לא.
אני רוצה לצרוח, לנפץ, להרוס ולפצוע את עצמי את שאני אראה רק
דם, אבל אני לא.
|
הוא מרסס קללה אל האויר ובועט בעצמו מנטאלית על כך שאפילו שהוא
בן 38 שנים עכשיו, הוא עדיין נתקל בכל רהיט אפשרי.
לעזאזל.
|
צרחות החלל הריק,
אף פעם שקט.
|
|
|
בוקר טוב רחל,
הגיעו התוצאות
של הבדיקות שלך.
אם את רוצה את
יכולה לנסוע
בקיץ לצ'רנוביל,
סרטן כבר יש לך.
מתוך ספרו של
ד"ר אפרוח ורוד,
"כיצד לבשר
לפציינטים
בעדינות רבה ככל
האפשר שיש להם
סרטן" |
|
