|
הסבלנות היא הכל
שהרי זוהי מהותו של
הסובייקט
פתחתי דלת
אל החושך
טיפות ירדו על פניי
לא לאט
|
והיא שולה אותי מן השכבה הסמיכה
ומגלגלת אותי לאט
על גבעות לבנות של מגבת לחה
ורוך חיוור או סתם דל
|
חמי סיבוב על כרית
במגע של פלנל
|
|
|
-אבאש'ך?
-אבא'שלי.
-ערומקו?
-ערומקו.
-נו, אז מה אתה
עוד רוצה?
אפרוח ורוד. |
|
