|
עדי לוי, נולדה בשנת 88, מאוחר או מוקדם מידי.
קיטשית, רגשנית, צינית, אדישה, הורסת שירים, מזייפת
סדרתית.
הכל כתוב מהחיים, וביקורת מאוד חשובה לה, למרות שרוב
הסיכויים שאחרי הכל, לא תשנה שום דבר.
הכל כתוב, הכל נרשם, מתעדת זכרונות.
תמיד הסתובבתי עם הסיכה של הטנק שלי. אבא שלי הביא לי אותה
מהעבודה, הוא עובד עם הצבא.
היא קטנה כזו, עם ציור של טנק ירוק ומסביב זהב. תמיד ענדתי
אותה על הרצועה של התיק האדום, אהבתי את הסיכה הזו. ועכשיו
אפילו יותר.
|
האמת היא שכבר כמה ימים פשוט אין לי מצב רוח לכלום והראש שלי
במקום אחר. אין לי זין לפעולה עכשיו. שוב כאב הראש מתחיל...
בועז קורא לכולם לבוא ואני יוצאת מהחדר - כמה חתניקים
שמשתוללים נתקעים בי וממשיכים לרוץ.
|
היא גרה בדירה בעלת שלושה חדרים, וחיה לבד. היא מארגנת מסיבה
גדולה בדירה בכל יום שישי ואז אחרי עשר דקות משאירה את המפתח
למישהו שינעל אחרי המסיבה והולכת להסתובב קצת בעיר, היא אף פעם
לא נמצאת במסיבות שלה, היא אומרת שככה היא נהנית יותר.
|
לא חשבתי שאני אהיה מפקדת, גם לא חשבתי שאני אהיה משהו חשוב,
הרי בצבא בנות לא עוזרות באמת.
זה הכל כדי לצאת פוליטיקלי קורקט. אבל טעיתי, הצבא מצא את
הפוטנציאל שבי מסתבר, לא ברור מהו.
חברה שלי באה לבקר אותי בבסיס, היה חם, היא אמרה שהמכונית
התקלקלה בדרך ושהי
|
העיניינים ביני לבין דן לא היו משהו לאחרונה, כאילו לא
נוראיים, אבל לא מהתקופות החזקות שלנו, ועכשיו זה. אוף מה אני
אעשה? טוב אני צריכה בכל זאת ללכת לעבודה, והבוס יהרוג אותי אם
אני אאחר. טוב בדרך הביתה אני אקנה ערכה לבדיקת הריון, שאני
אהיה בטוחה.
|
"מה זאת אומרת לא בא לך עכשיו?" אמרתי. הוא העביר את הערוצים
בסדר עולה בפעם החמישית בערך, "אין לי חשק, תראי יש משחק טוב
בערוץ חמש", הוא אמר בעודו בוהה במסך הטלוויזיה.
|
"אני צריכה מישהו שיטפל בי" אמרה הבחורה שפגשה אותי בסנטר, ככה
משום מקום. שיתפתי פעולה, אמרי שאני אוכל לטפל בה, ולא חשבתי
שהיא לקחה אותי ברצינות. התחלנו לדבר על סקס, מוסיקה ועוד
דברים שמסביב. היא ביקשה ממני ללכת איתה להסתובב ככה בסנטר,
סתם ככה. הסכמתי. הלכנ
|
וניסע במכונית, והטלטולים הקטנים האלה, בגלל הכביש המשובש בין
תל אביב לאשקלון יגרמו לעיניים שלי להיעצם. ואני אגיש רע כי
אני רוצה להירדם, ואשאר ערה בכל זאת. ואתה תראה את העייפות שלי
ותגיד לי לעצום את העיניים.
|
נכנסתי לחדר חשוך, היה שם איזה איש עם שפם, אני שונאת שפמים.
הוא אמר לי בקול מזלזל, "לאן רצית להגיע?"
הוצאתי מהכיס שלי את המודעה המקומטת מהעיתון של אתמול, "באתי
להבחן".
|
Open your eyes
Prepare to live
Come out of the darkness
Begin to feel
No one can hold you back
Now that you here
|
Down I lay
In the hole of my life
And the temptation is great
To stop fighting again
|
let me shine, and let me fly
even without my wing
i will still try, and when i fall
you'll still be a picture on the wall.
|
לא רוצה לשרוט אותך מכאב,
ולעשות כאילו זה מהנאה.
אני לא רוצה לשמוע אותך שואל אם אני נהנית,
ולהרגיש אותך בתוכי, חזק.
|
אינגריד ידעה
ואינגריד זכרה
אינגריד בכתה
ואת ראשה היא טמנה
|
בחדרי חדרים, בסוף גרם מדרגות
גברים ונשים, מחוכים ובריות
צחוק מתגלגל על חבית בירה ריקה
בושם זול באוויר, משחק קלפים מפוקפק
אווירה של סקס ותשוקה
חצי אמת במזומן ולילה עם אישה
|
נורא מוזר לשמוע שצועקים את השם שלי
כל פעם שאני רוקדת בבגדים מינימליים
על איזה בר בתל אביב
|
רוצה להגיש את המגע
כשהמים זורמים
להצליח להרגע
להגיע למרומים
כשהמרחק מפריד
להיות בלעדיך, שוב
|
הוא תמיד חוזר לחלומות וההזיות,
מה שאדם קטן יחיד מסוגל לעשות
משגע את החושים,
|
פתאום עלו לי כל הדברים הטובים
כאילו התחבאו כמו פיות זוהרות
שמופיעות רק בחלומות,
ושוב אתה חי לי בראש ובלב,
מסתירה את האמת כדי לא לגעת בכאב
|
בין השדות היתומים
והיערות החרוכים
שם נמצאת רוח אהובי, שותקת.
הרוח שנשבה לה מהים
איך האושר שהלך ונעלם
זוהי שקיעתה של הזריחה
|
ריקדו ערומים
אהבו חבקו נשקו
תרגישו חופשיים
אתם לא לבד
|
כי לא אני הרגתי את עצמי
זה לא היה בשליטתי
וכשתבכו עליי, זה לא יהיה בגללי
ותדעו את זה עכשיו, שזו אני שהרגתי את עצמי
|
לחשוב על כל האנשים האלה, שיודעים איך לכתוב כמו שצריך. אבל לא
סתם לשרבט איזה כמה מילים שמבטאים הלכי רוח, אלא כתיבה אמיתית.
כתיבה כזה שמשאירה אותך עם המחשבה כל הזמן של "איך אני לא
חשבתי על זה", ואיזה חרוז מושלם שנראה כאילו לקח בדיוק שניה
וחצי לכתוב אותו
|
בחיים לא הייתי בחו"ל
אף פעם לא ראיתי שלג
אף פעם לא חיבקו אותי
לא אמרו לי "אני אוהב אותך".
שלא מת לי חבר
|
ואז היינו יושבים על הספה ורואים איזה סרט ישן
בכל זאת, הייתי יושבת לבד
כי אתה לא אוהב סרטים שחור לבן
|
אתה יודע איך זה
מין הרגשה כזו שיכול היה להיות אחרת
ושפעם היה יותר טוב
והיה טוב אם זה היה עכשיו
|
ואת לא יודעת להרגיש
ואת לא יודעת לאהוב באמת
ואת אמרת שאת לא תבכי עליי שאני אמות
|
אני לא הולכת לכתוב מכתב שמכין אותך לרע מכל, כי אני רוצה
להשאר איתך בקשר, אולי לא קבוע, אולי לא מחייב, ואולי נראה אחד
את השניה פעם ב. ואני לא יודעת בדיוק מה אני רוצה אבל מה שאני
כן יודעת, זה שאני לא רוצה לאבד אותך.
|
חשבתם שאני לא אזכור, שלא אספר?
הרי לרוב האנשים אין זכרונות מגיל חמש.
אז לי יש זכרון, חשבת שאני לא אזכור?
|
רק תבקשו, זה לא כל כך קשה, אני אגיד כן רק תבקשו.
אתם יודעים שאני אסכים, אני תמיד מסכימה. גם כשלא ממש מתחשק,
גם אם אני עצובה, גם אם כואב, אני אסכים, כי אתם ביקשתם.
|
הם לא רואים הם לא שומעים, גם כשאני כל כך קרובה לדבר, אבל
לדבר באמת, משהו מושך אותי אחורה. משהו מתוכי, שלא נותן לי
להגיד את האמת, לעזוב, לוותר, לתת לאנשים לדעת מה אני באמת
חושבת עליהם.
|
אל הארכיון האישי (3 יצירות מאורכבות)
|
|
שאול מהמוסד
הוכיח היום שהוא
ראוי לתואר
שלו.
שאול מהמוסד
בראיון לאלון
מזרחי בערוץ
הספורט מינוס. |
|
