|
adamos
 
נולד בשנת 1984 והחל לכתוב מאותו רגע בו נהיה מודע
לעצמו...רומנטיקן מושבע ולפיו היא המטבל העיקרי
בחיים..
קצת מטורף קצת הזוי לרוב שפוי ותמיד מברך את פני
השינוי.
כתיבתו עוסקת בין השאר במהות האדם, יחסים חברתיים
ופואמות למכביר.
אחכה לך בסוף השדרה
אחכה לך כי את הבחירה
|
אור בהיר וזך כנר השבת
יורד אל אדמת העולם
|
מאוחר תמיד טוב מאשר אף פעם
לקום, להתעורר ולחוש בטעם
|
מין דבר לא מובן שמשתנה כל הזמן
ואנו בני האדם זקוקים לו כמו נרקומן
זה זורם בורידים ועולה לתודעה
זה מציף את הדמיון וקובע דיעה
|
היכן מבוקשי השקט לנפשי
בי בוערת התשוקה למשהו נשי...
|
בעת השחר יעלה אחמוק מהסדינים
עוד לילה ריק מתוכן לשני המינים
|
מה אומר שעוד לא הוקדש לך
מה אקדיש שעוד לא נוצר לך
|
מראות רבים ראו עיניי ולא ראו דבר
מחזות ריקים מתוכן ותאוות הבשר
|
כי בזה הרגע תינוק נולד
ובזה הרגע למוות מועד
|
ברגעים של חוסר מחשבה
ברגעים של שקט ושלווה
הכל סביבי נגוז
|
במרום שתי עיניים מביטות
על הקרקע שתי רגליים יציבות
בין הארץ לשמיים
עולם שלם עומד בינתיים
|
זמן מצוי בשפע יותר מכל דבר אחר ביקום ותמיד נדמה כי אין מספיק
ממנו.
אינני מבין...
|
אפופי משאלות אנחנו
ותשוקות לרוב עוטות פנים תמימות
|
"מתוך בעירה פנימית רוצה לאחוז בגופה ולהתאחד עימה, לנשום את
זו אשר איתי, להתמזג בתוכה ולזרום איתה"
|
כל יום עוד ועוד משפחות נוטלות חלק באבדות ובכאב המייסר כל פעם
מחדש, כאילו הוא הראשון.
אנו הכנסנו את המוות לחלק משגרת חיינו, ואין לכם מושג עד כמה
מילים אלו צורבות בליבי, כיוון שדבר זה מראה עד כמה איבדנו את
הערך לחיים, עד אשר הם באים ונוקשים על דלתינו.
|
אהבה - זהו הרגש היחיד החופשי מכל גחמה אנושית
|
|
|
אמא שלך כל כך
שמנה שסבתא שלך
הייתה צריכה
פלאייר בשביל
להוציא אותה!
פרובוקטור. |
|
