|
 א ח א י ////// ב ח ו ל צ ת /////// פ ס י ם |
הייתי למדיי ובהחלט עודני ,
זה נאה .
אך מתי כבר אתחיל לאהיות ?
מכיוון שאימו לא דשנה אותו בדיי נקטר של רצון-עצמי דרך
הקורקבן, אחיתופל מצא את עצמו שוכב בתוך אינקובטור, עם צג
שהראה כי נותרו לו עוד שבועיים של מה שהמומחים ניסו להגדיר
כ"תחושת-רחם".
|
"היי, נמר, האם היום המיוחל הגיע?"
"קונפורמיסט... תמיד שוחה עם הזרם..."
"הא? גלל?..."
|
מגל ביד ימין,
ובשמאל פטיש.
ריח של שפם,
מוח של כריש.
|
ארצה, ארצם;
בהקיצה - תחלום
קיצם
הערצה למולך
|
הרך קרב אל ספר;
אך לו כריכה קשה
הוא לא נולד קשה-עורף;
|
אזי נדע - אכן זה כך;
המעיין שהתגבר.
אם רק מהמופגן תיסוגו -
המעגל ישוב
|
ורד נוי; ורד בר
אין פעמי למחות
על נחיל ארבה שאך הודבר
זממו על גן נעול לפשוט...
|
הזקן ליצחק -
רועץ,
והקן לו צחק
ורוצץ
|
שוב זורעים בדמעה -
בואך ימות כנען!
המלקוש הדיר חייך -
הנה יורה משיב טעם!
|
נשלב כפותינו -
תמרי אהבה
השילוב הראוי:
הו, תשלובת טובה!
|
בלילה עמוק,
עמוק עד מחנק
תר, כבוי, וציפה
לדבר-מענק:
|
הבוקר-
מונף לפידו ממזרח
מקיץ מצולות, מרחבים.
עת פלוש נתעבים;
|
ואם בפסיל זימה תחפוץ;
הנה כי כן-
המרפסת את כסותה תחלוץ
חושפת עלם; ורד-חן!
|
אל הארכיון האישי (3 יצירות מאורכבות)
|
|
תנסה לשים בזה
יותר פסיקים.
בוליביה בעיצה
לכותב שירה
מודנית. |
|
