|
אביר האור נולד בשנת 1973
לאחר תלאות רבות בחייו
מצא עצמו במהלך חודש מאי
בסדנא למודעות ותקשורת
אשר הביאה אותו
לרמת מודעות גבוהה
ובטחון עצמי גבוה
מאז הוא אדם מאושר, פתוח וכנה!
אביר האור הוא כאן ועכשיו
שלכם ובשבילכם
מקווה שתהנו מיצירותיו
אביר האור
אובדן גורם לך לבכות,
ולא בגלל שקיבלת מכות.
בעצם אולי קיבלת מכה,
זאפטה היישר ללב ולנשמה
|
כן ! אני אוהב לחפור.
לקלף את השכבות לאט לאט,
לפזר בעדינות את החול מהבור.
|
זוג אוהבים עומד לאור שקיעה,
תמונה
שלקוחה מסרט
או אולי אגדה.
|
מאותו רגע אינטימי ופרטי,
בכל פעם שאני רואה אישה למולי,
אני רואה בה, אותה, את תכולת המבט,
ששיני הזמן אכלו בה -
אט אט ...
אט אט...
|
בריקוד חושני
היא הטריפה אותי
עיניה מתגרות
בנימי לבבי
|
אז רק רציתי להגיד עכשיו ילדונת,
החזיקי מעמד, אל תחששי,
כי אני נמצא פה בשבילך קטנטונת,
אני אחזיק אותך, אם במקרה תיפלי.
|
המשאית שתקועה לך באמצע החיים,
עושה לך המון גלים שליליים.
|
על מזבח האמונה כל יום מתים,
מתים מבפנים,
אנשים מאוד מקסימים וניפלאים.
ואלוהים רואה כל זאת ושותק,
אולי גם הוא מבפנים צועק.
|
עוד משחר ילדותי
זוכר אני
שהייתה לי
בעיה... של אורך.
|
כשבבוקר פוקחים את העיניים
ומריחים
את הריח של הגשם באויר
אז יש תחושה
של ניקיון ושל צמיחה
ורצון, לפרוש פתאום כנפיים -
|
... להתחיל באצבעות
לצבוע על עורך הרך,
בכל מיני צורות.
|
לו רק יכולתי לשטוף אותך באהבה,
כה זכה וכה טהורה,
שתשטוף מעלייך את כל המרה השחורה,
שתנקה אותך, ותשאיר אותך צחורה.
|
זיכרון מפעם בי,
הולם בי.
לא נותן לי -
מנוח,
לא יכול לשכוח.
|
כשבאו האנשים הלבנים,
לא אלה מהשמיים,
אלה מהבית חולים,
הבנתי שהיא נחה
חייכתי.
|
אני מכיר את ריחך כילדה, כנערה וכאישה,
ואני אריח אותך מהיום ועד הריח של הזיקנה.
אני אוהב להריח אותך מכל הכיוונים,
ואולי זה רק בגלל שמול ריחך, אני חסר אונים.
|
חידרי אלי,
אל נישמתי,
כמו גם אל גופי.
היי שלי.
|
עדיין לא קיבלת מהחיים, את הסטירות הגדולות,
כל מה שקיבלת בחייך, היו סטירות קטנות,
|
השריטה הפרטית שלי היא ישבנים/טוסיקים
אני אוהב ישבנים.
ללקק לטעום להריח לחוש...
וכל זאת למה....
|
|
|
החיים אז היה
טובים. שלוש
ארוחות ביום,
מגורים, אפילו
היית יכול לקבל
עבודה מידי פעם,
אין דאגה בעולם,
אתה מוקף באנשים
כמוך. החיים לא
היו יכולים
ליהיות יותר
טובים
- מזכרונותיו של
ניצול שואה. |
|
