|
אני רוחות
דלתות נפתחות
לך יש חולות
בעיניים
|
הייתי
רוצה חוף
ודפוס
הלוך וחוף
שחור על קצף לבן הייתי
|
הרגליים קטנות בעצם
הבד אפשר לנוח בו
לסוכך בו
אני חושב על ג'יין
|
במורדות הגורד
הגרון החמיץ
לדרגה גבוהה
מנמיכים סביב
אוויר
חם
לפני יורדות
סופרות
|
ביני לבין הייתי
חוצצים
עכבישים ונמלים
|
אני נוזל עצמי לחוץ
נחלים נחלים
|
אני קורא אותך ריקי, תקוה,
מלשון שלי
הזונה הגדולה
|
אני אכתוב את זה פשוט
למקרה שתקראי פעם, שלא אצא מתפייט.
|
.היה אולי עדיף להסביר לך איך זה קרה לי ולהתהדר ברגש של סוסים
לבנים.
לפנות אליך בלבן, בבהיר, בפשטות. (בטוח בכתב יד).
בכתיבה כזאת אין סיכון. לא זו שעכשיו.
|
זכרונות
דימוי
סורק
אהבות עתיקות
|
|
|
הסלוגן עשה את
שלו
הסלוגן יכול
ללכת.
בוליביה. |
|
