|
At that moment I knew she was wrong for me. I aimed the gun
to her head and with a single shot she was gone
|
עיניי ממשיכות לשוטט על הדלת המקושטת:
שרון + מיקי = אהבה
נשבר הזין מלאונן בשירותים
מלחמה שקטה טובה יותר משלום רועש
כבר שני פיגועים בשבוע. הסטטיסטיקה מלמדת שמחכה לנו שבוע וחצי
של שקט. מקסימום שבועיים.
|
"אז עלה מה אתה חושב?"
אני לא חושב שהיא באמת רוצה לדעת. ואז אני נזכר איך תמיד אני
מנסה להיראות מתוחכם על ידה, מין אינטלקטואל, ואני לא חושב
שאני אצליח להמשיך בהעמדת פנים הזו. טוב, אולי רק עוד טיפה.
|
לי זה נדמה שבעוד אני יושב ומחכה, יצירות פחותות בהרבה ובעלות
איחויות בעייתיות, מוצאות את עצמן מתפרסמות ועוד מוצאות את
עצמן ברשימות היצירות האהודות.
מה גם שכל אחת מהיצירות הללו הן תועבה. כן, כן, כל סיפור שם
אצלכם נגמר ברצח או במשהו דומה.
|
כשהייתי מים הייתי מותש. רותח, זורם, נשתה, מטפטף מהשמיים,
מונח על מגשים שהוכנסו למקומות קפואים, זולג, בימים,
אוקינוסים, מחלחל עמוק עמוק
באדמה.
|
מרוב הסתכלות אני שוכח לנשום ונהיה קצת כחול בפנים. המורה
מביאה לי שקית נייר שאנשום לתוכה והיא, שתי שורות מקדימה,
יושבת, ממשיכה להתסתכל, מוסיפה גם חיוך. ספק חיוך, ספק גיחוך.
|
מטר שמונים ושלוש הפרידו ביננו.
ואפילו הנשיקות שהפרחתי לעברך, שהיו כה צעירות ובלתי-מנוסות,
חזרו אליי בריצה עוד לפני שהספיקו לעבור את אמצע הדרך.
|
|
|
החיים הם כמו
שקית זבל - כמעט
תמיד זורקים לשם
זבל אבל יש גם
הפתעות.
הפסימיסט |
|
