|
ניצבת בשוק החולמים כשמרכולתה מוצגת לראווה.
|
ובאתי בעוניי אלי מלכותך
דלותי מתדפקת בשעריך
|
כשתלך מעימי,
שלמת יגונים
אעטה לגופי.
|
בדרך העולה
אל מנזר
לא מוכר
מעשה אהבה שכוח
|
וכנפי הן כנפיך המזניקות אותי מעלה,
בסערה
בכאב,
בעונג,
אל עבר תאוות שליטתך.
|
|
|
יש לי את אופוס
חמישים ותשע של
פרוקופייב!
אני המאושר
באדם!
-פסיכי |
|
