[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








"עשיית שירים היא מעשה אופטימי..." (ש.א.)

טל דורון, שם של טייס, שם של הרמטכ"ל הבא, אבל לא.
בינתיים איש צנוע שאוהב דברים שהוא אוהב.
חופן את שתי ידיו אל המציאות ושובה חלומות.
שירים שנכתבו מרגש, שירים שנכתבו מבלבול, שירים
שנכתבו.
אוסף קטן מהחומר שמשנה עולמות, זהו הרגש.
תהנו.




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
סוריאליזם
שאריות.
זה כל מה שנשאר ממנו אחרי שסיימתי איתו.
כל הרצון הטוב, כל הנדיבות ששפעה ממנו, הכל החליא אותי.
מה אני אגיד, עד מוות?

סופני
"מה קרה? אתה נמצא פה יחד איתי כבר חודשיים ורק עכשיו אתה נזכר
לשאול מה קרה?", צעקה ג'ין כבדרך אגב תוך כדי חיפוש בין
הקופסאות קרטון והשימורים. זה כבר חודשיים שהם נמצאים שם
במרתף, כלואים כמו חיות בכלוב חסרי כל הבנה מה קורה בחוץ, חשבה
ג'ין


לרשימת יצירות השירה החדשות
בנסיון נואש לצאת מזה
את סוגרת עיניים מרימה ידיים

אדם בדיכאון
פשוט לא רואים את זה
כי הוא לא מרגיש את זה
אבל הוא יודע את זה

מוסיף עוד מכה
מחסר עוד חוליה
מעייף את אותה
מדינה שכשלה

עוד בית לסיפור ההזוי והגמור
לגימה נוספת ולבטח הפסקה

יושב כותב לי על שיחה
שמעולם לא קרתה ואולי כן הייתה

הפסקתי ושוב התחלתי
בזוית רואה מה שכתבתי
על שלום וצחקתי

used and abused
give me just a sample
of what we used
to call love
let me know when it starts
but when it does
it always comes in parts

forever it will wait glowing
for the ones who seek it
but not for you

לפעמים אנשים מסתובבים
מסתכלים רואים בוהים
בעולם דרך זכוכית דקה
ישרה כפלס נפשם להימלט

גורל
איך חושיי נתחדדו
שערות ידיי נזקפו
עיניי נפתחו במהרה

געגוע
הסיפור נגמר לפני שהתחיל
יד לקח את ידה הישיר מבט ודמם
אלם אילם הוא זמזם לעצמו, שר ונגמר
זה נגמר לפני שעוד זה התחיל

רומנטיקה
לפעמים בעת מאבקים
סותרים שזורים כאבני חצץ
מתהפכים מתערבבים נושקים ונושכים
סערות וחולות קיץ מבשילים לכדי טשטוש

פעם האושר היה מקיף אותי
כתחושת אור חמימה ענוגה ותמימה

בדידות
האבידות / כבדות מנשוא
הכדורים / חדרו שקעו לגופי
הרחק הרחק / שט
על ים / אלכוהול

חלום
עכשיו, בפעם השלישית
הדמעות כבר כאן
ופשוט אין לאן
איבדתי אותך, כך

מקום
כמו בניין כך גם שיר
נבנה במדרגות
נבנה בירידות

אם הייתי יכול
הייתי קוטף למענך
את כל הכוכבים ומשאיר
רק את הירח העמום

קובץ שירים
אדמה חומה קרה מזמינה
חורשת עצים חורשת מתים

קובץ שירים
אש אצבעותייך תכרוך ללבי
יסוד אחרון לבניית אימפרייה

קובץ שירים
הרוח שמשיבה את סוף דעתי
דעיכת השלכת ונטפי העלים

קובץ שירים
המים שקופים כחולים רחוקים
צלילות דעתי תסרבי לקבל

משחזר משפטים מזכיר שנים
ואת את פרצופך אל רקיע לח שם בוהה
מצטטת "שם לוהט ירח כנשיקת טבחת"

אבל זה מה שנכתב
מתוך חוסר מודעות
מתוך שינה עמוקה

קינה
ילדים צוחקים ואז לומדים
עושים חזרות ואז מופיעים
ילדים חיים ואז מתים
באותה קלות ואף ביתר מהירות

חלומות שנמוגו לתוך המציאות
שירים שרמסו אותי כעפר

אהבה
יפהפייה ששערה שחור כעורב,
פיך אדום כדם ועורך לבן וצח, כשלג
את השלגיה שלי, הנסיכה מהאגדות

געגוע
איך ברגע אחד נצח נגמר

הרגע תפס אותי לא מוכן
מרגש וזורם
כרוח על פניי

עם כזה ניכור / לא התמודדתי
עד קצה נפשי / התהלכתי

לבד בין רבים
יורה וכותב נכווה וכואב
עושה ועוזב הוזה וכדור אחד נותב

בעצימת עיניים פתאומית
מגיע הרגע בו מבינים הכל
ובפתיחתם הרגע נמוג

כחכוך גרוני מכאב מתוק
של הנאה צרופה מציאות מרה

להמעיט במילים / להחדיר רגשות
מחשבותיי חודרות / חוזרות ונישנות
לא תדעי מנוח / סיפוק

ולפעמים כשעל גדות נהר עומדים
אז רואים

חלום
כולנו באים משומקום
הולכים לאנשהו

עצב
לילות לבנים לילות שחורים
אף פעם לא באמת
ישנים

חלום
עכשיו כל שנותר ריקוד אחרון
עוד רגש אחד לדמיון
עדין נעים אחרון ומוזיקה
כחלום ביום ראשון

קם בבוקר סוגר ת'עיניים
מושך שמיכה מעביר תחנה
חותך נתיב מראה מרהיב

ירח כסוף שבגופך מתמוסס
משאיר בי צלקות לעוד ערב גוסס
עוד אהבה רומטית ושוב אכזבות
משאירות ממני חלקים לעוד אהבות

גורל
אז כך זה עובד
זורם ומפתיע
כפגיעת קרחון
או נשיקה מביכה

אמונה
בנשימה אחת סגרתי גורלות
זיכרון ישן על קסם שנמוג

אהבה
משאלות הנחנו בצד
כשמיכה חמימה שנשרה
נשארנו מחובקים
מחוברים ומתנשקים

געגוע
ההחלקה הזהירה
תמיד על הקצה
כלהב מחודד

מרעיד אצבעות ומורט שיערות
מכאיב מאחוריי העיניים
ומשאיר אותך לגסוס

קצרצר
לפעמים כמו שרוכים
גם קצוות קושרים

כעס
כבלי מתכת לא היו עוצרים בעדך
לפלח את גופי לחתיכות בשר
חרוכות חתוכות הומות תהייה

כקרן אור בעיניי
ידייך ילטפו את פניי
רגלייך יצמידו אותי אל גופך הלבן

וכך אני מוצא את עצמי
עומד על פסגת צוקי האהבה
מביט אל שקיעת העולם
מעבר לכתיפה

לצון הגורל צחוק שפל כלענה
עיניי הטרוטות כליבי המבותק
התעטה כוחות חדשים למלחמה ישנה

רומנטיקה
איך פתאום היא פרחה לה בתוכי
כמו מפלס ישן ועזוב
כמהה לשוב
כחלום רטוב

מקום
אמרתי לה שדבר לא השתנה
אותה אהבה ואותם רגשות
הזמן עשה את שלו
הפגיש והפריד

עוד שיר כנראה מאכזב
מחייך לעצמי
ויודע שרק לי
יש רגשות לדמיונות

פסטורליות של אושר
מעורבת בדמעות יגון

בדידות
כבר שעות שהעט מילימטר מהדף
דקות ארוכות אינסופיות ועדיין לבן
רק פרצופי שוכן עליו


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
ואין עוד מילים, אך הרגע אינו מאפשר. חריקת שיניים ובלימה
פתאומית אני מרגיש צורך לומר לך את כל אשר ליבי חפץ לאמר. משום
מה, שום דבר לא יוצא מפי אחרי העצירה. אני איני יודע מי אני,
אך גרוע מכל, איני יודע מי את יותר


לרשימת יצירות הפרגמנט החדשות
Every relationship is built on attraction. The first kind is
emotionally and the second is physically (or the other way
around?). You need both, always both. You see, relationships
are like a puzzle.

אנו נבנים על חלומות
אנו מרגישים רגשות
אנו משלימים עם תוצאות
אנו מודעים למציאות
אנו שרים בלחש
אנו מצטערים בקול
אנו רואים את הברור מטושטש

דריכת הרגל בשלולית המים השקופים
פתיחת המטרייה לשמור על יובש הנסתר
החמימות שוב חוזרת בדרכים שונות
התמימות שוב נקרעת בדרכים משונות

הגעגוע העמוק שקיים
המילים שאף פעם לא באות
השורות שנכתבות במקומן
הכוונות שנאמרות בלחש
הרגש שמוסתר היטב בין המילים

תכלית האופק הצפוי
הנפילה שקרבה לבוא
הסדקים שנפתחים ביננו
הבלבול הגובר כבר כואב
ולמרות הכל אני רק אוהב

הסיפור כבר ישן נדוש וחסר חרוזים
התו שמוקש כנראה פעמיים
לקחים נלמדים על ידי אותם טעויות
חוזרים ומכים כענף יבש


לרשימת יצירות הצילום החדשות
טבע דומם
אל היצירה
צילום טבע עם פוג'י דיגיטלית A310

טבע דומם
אל היצירה
מי צריך יותר מחרמון אחד במילא...

צבע
אל היצירה

צבע
אל היצירה

נוף
אל היצירה

צבע
אל היצירה

נוף
אל היצירה

צמד תמונות
אל היצירה
לזכרו של אורי אזולאי ז"ל

דיגיטלי
אל היצירה

צבע
אל היצירה

סידרה
אל היצירה

צבע
אל היצירה
אילת, אור ראשון.

צמד תמונות
אל היצירה

מעובד דיגיטלית
אל היצירה

טכניקה מיושנת
אל היצירה
תחנת אוניברסיטה, מבט דרומה...

נוף
אל היצירה
ארצינו דרך חלון עמדת ירי


לרשימת יצירות הדיגיטל ארט החדשות
קולאז'
אל היצירה




אל הארכיון האישי (22 יצירות מאורכבות)
ניסית להשתמש
במסיר שומנים?



חרגול תורם
לדיאטה של אחותו


תרומה לבמה





http://Stage.Co.IL/Authors/TalDoron
יוצר מס' 9364. בבמה מאז 10/1/02 5:01

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לטל דורון
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה