[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה









 
מיתי מאוס


אל היצירות בבמה האהובות על עמית ארגמןאל 30 היצירות האהובות שנבחרו לאחרונהאל היוצרים המעריכים את עמית ארגמן

לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
סיפור אמיתי על התמודדות עם מחלה כרונית משתקת מכאבים לפעמים,
אך טריקית ונחמדה לפעמים.

אלוהים תעשה שאהיה חכמה, יפה מצליחה מהממת מוכשרת, תעשה ממני
משהו תעשה לי משהו תעשה לי ילד!

"בת זונה אני אוהב אותך"

אני חושב שהדר כבר התגייסה, אני זוכר שראיתי אותה עם חברות קצת
לפני הגיוס. היא הלכה עם מכנסי ג'ינס קצרים שאני אוהב ושיערה
הפזור היה קצר קצת יותר ממה שזכרתי. היא לא הבחינה בי, או
לפחות העמידה פנים שלא הבחינה.

מי שמשתמש בחלום כמילה חיובית, כנראה לא הכיר אותי לעולם.

יש בינינו משהו מיוחד ולא מוסבר, אתה חייב להודות. מאז שהכרנו
ידעתי שנהיה יחד לעד, זה רק עניין של זמן.

ובגלל זה אמרתי לך שזה לא יעבוד יותר.
וזה כואב גם לי. זה שורף אפילו, אוכל לי את העור מבפנים. אבל
אני יודעת שזו הייתה ההחלטה הנכונה. שאם זה לא מרגיש בסדר אז
זה לא., ולא צריך להכריח. אני כותבת את זה עם גוש ענק בגרון
שמפריע לי לנשום כי אני מתגעגעת ואוהבת.
א

תני לי את המקום הזה
של הלבד שלי
של הלבד שלנו

יחד זה כוח, יחד ננצח את כולם. זה מה שלימדו אותנו עוד בגן,
כשלמדנו יחד עם כל הכפר את ה-א' ב', איך לספור עד עשר, ושתמיד
נשארים ביחד.

דרך עיניו של הדג הכל נראה טוב. קצר. קולע.

אכלנו צמר גפן מתוק וחייכנו כמו בפרסומת מטומטמת לטמפונים,
כאילו מישהו מצלם אותנו אוכלות.

הלוואי שכבר תהיה שלי. אני מוכן להקריב הכל בשביל להרגיש את
השיער הנעים שלה מלטף את פניי, ואת הריח השמיימי באפי.
בכל לילה, טקס קבוע, מחשבותיי חוזרות לאותו היום בו נפגשנו. לו
היה לי כינור הייתי מנגן את המוזיקה שנשמעה באזניי ברגע שהבטתי
בה לראשונה.

תמרה הייתה חותכת ורידים באובססיביות עד שהכרחנו אותה להפסיק.
לקחנו לה את כל הסכינים מהבית, את המספריים הקטנות ואת הפצירה
של הטיולים שהייתה לה בכיס.


לרשימת יצירות השירה החדשות
יש בובה ויש יד
וכעת הם נפרדים
אין נשיקה לשלום
ואך לא לחיצת יד חמה

זה משהו שכתבתי כשהייתי שיכור ממש,
אז סלחי על הטיפשות והבדיחות חסרות הפאנץ'.
יש לי אליך שאלות בלי פתרון, בלי היגיון,
אז רק תדעי, וקחי זאת בחשבון.

אהבה
הרגש היחיד שאני מרגיש
אולי חוץ מקצת אהבה אליך.

הרהור
אני שונאת חיבוקים ומגע,
אני אוהבת את החיבוק שלך.
זה לא משהו רצוני,
גם אתה אמרת, היית שיכור

הרהור
אני רוצה, אני רוצה שיאהבו אותי
להרגיש רצוי
אך במקום זאת
אני עודני מצוי

אהבה
אני רוצה להכין לך אוכל
טבעוני אבל טעים
ושתחבקי אותי חזק
ותגידי שאני דואג לך

בדידות
תני לי לגעת, באימא שלך.
לא לגעת באימא שלך,
זה יהיה מוזר.

אכזבה
אין לו לאן לשאוף, וזה לא שקרה משהו
זה פשוט שאין לו מטרה
הוא לווייתן בלי כלום שמחכה לו
לא אף אחד שיהיה במיטה כשהוא חוזר
לא שום דבר שיגרום לו לצאת מהבית.

הרהור
מחר
הכל הולך להיות טוב יותר
וקל יותר וכיף ומדהים
מחר אפתח את העיניים

אהבה
עם כל יום שעובר אתה יותר ברור בזיכרון שלי.
הראש שלי בורח למיליון מחשבות וכולן זה אתה.

שיר ילדים
בחדר קטן עם הרבה אנשים היה והייתה נסיכה קסומה.
ולא כולם ידעו, זה היה מטופש. אבל היא עצמה ידעה.
והיה והיה גם נסיך יפה תואר עם סוס מרכבה ופרחים,
ואותם הוא הגיש לה, מעט מבויש, והיא הסמיקה קלות מבפנים.

צעקות ילדים
אוזניים אטומות
עיניים עצומות
שקט

"תרחץ כלים
אני עוזבת
סמיילי מחייך"

עצב
אני מכור לקוקאין לקראק ולאמ. די.
לא זוכר מה רציתי, אבל עכשיו רוצה אותך איתי.
לוקח קודאין די. אמ. טי ואלכוהול.
לנשום אותך, לגעת בך, להיות הכל.

הרהור
את עוד צעירה
אל תגידי עד מתי, אל תגידי אמא די
למה אכלתי, והתגייסתי, וכמה עוד?

הרהור
את תעשי לי רגשות,
את עוד תתחרטי על זה,
אבל לא עכשיו.


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
כל אחד רוצה שידעו מי הוא,
שהוא יהיה קצת מרכז העניינים.
סתם להיות פתאום מישהו מעניין.

ואם את חושבת שהכל את יודעת,
מה משמעות החיים והאם יש אלוהים,
צריך לזכור שהכל כבר נאמר, הכל כבר נכתב,
כל מחשבה שלך נחשבה לפחות פעמיים עכשיו.




תגידו, אתם
חושבים שהגזמתי
קצת עם
הסלוגנים?

חרגול


תרומה לבמה





http://Stage.Co.IL/Authors/AmitArgaman
יוצר מס' 92901. בבמה מאז 20/12/16 13:58

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לעמית ארגמן
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה