[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה










אדם מספר הסיפורים כל כך הרבה פעמים,
עד שהוא הופך לסיפורים.




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
לפעמים החיים לא טובים. פשוט לא טובים.
זה הגיוני, החיים של כולם לא יכולים להיות טובים.

חצי שעה טיסה

״תקווה היא רצון שתתגשם המציאות התרחשות שהאדם רוצה בקיומה״ כך
אמרתי למנער החלומית הצעיר שעמד לצידי.

אנשים, נפתחים נסגרים, נפצעים מחלימים, משתנים.


לרשימת יצירות השירה החדשות
הרהור
יש שירים שצריכים להישמע,
מחכים למנגינה.
יש נופים שצריכים להישמר,
מחכים ליד אומן שאת התמונה המלאה תצייר.

תחושתי
אני לא מרגישה טוב
אין לי חום
לא נזלת, שיעול או גרון אדמומי
אין זו הבטן

עצב
את המלחמות הגדולות,
נלחמים האנשים הקטנים.
בניצחונות המפוארים,
מנפנפים האנשים המהודרים.

הרהור
אפשר שנשב ונשתוק, אפשר שנשב ולא נדבר.
כן, גם זו אפשרות. השתיקה בעצמתה מעבירה לעתים הרבה יותר.
אפשר שנשב ונשתוק ונקשיב לדממה.
לא דממה מתוחה. דממה טובה, שנותנת את היכולת לחשוב.

הרהור
שתפי אותי במה שאת מרגישה.
חלקי איתי את התחושה.
אני פה לעת צרה,
אני כאן להעניק עזרה.

הגות
הכיסא הזה
שמישהו קודם ישב עליו
כמותי
וסיפר על צרות

הגות
זה כבר ניכר,
החשק הבלתי מעורער,
הרצון שמדגדג באצבעות,
התשוקה שמעירה בלילות

הרהור
העולם,
על כל יבשותיו.
ואגמיו
על כל מרבדי השמים

ביקורת
הפסיכולוגים,
הפסיכיאטרים,
וכל שאר המטפלים,
על סוגיהם, שיטותיהם וכליהם המשתנים.

הרהור
איש ככל האנשים,
חיי חיים רגילים.
בכל בוקר הוא קם,
ויוצא למלא בכסף את הכיסים.

עצב
הכתיבה היא תרפיה,
היא מזור לנפש כאובה.
היא הפלסטר המתאים לכל פצע,
הגלולה הנכונה לכל מחלה.

הרהור
המילים שיוצאות מגופי
לא נולדו אתמול
לא ימותו מחר

הרהור
בניינים
ישארו רק בניינים
הפרחים
רק פרחים

הרהור
כפי שהאגם לא מנצל את כל חלקי מוחו
כך הוא אינו מצליח להשתמש בכל חלקי ליבו.
יש ביכולתו להפעיל רק חלקים מעטים, אחוזים בודדים.
איתם הוא אוהב או שונא, כואב או מתענג

הרהור
ונאמר
שלבסוף הייתה מחליטה
לאבק את המדפים
לתלות שלט מזמין בכניסה

עצב
גדלת.
זה מה שילדים בדרך כלל עושים.

הרהור
בספר החוקים הגדול,
שנחתם עוד בטרם הושלמה בריאת העולם,
נכתב

עצב
הפנים שלי תמיד דיברו בשמי,
וגם הדמעות שברחו מזוויות העיניים, לא עזרו להסוואה.
"למה את בוכה?" שאלת אותי,
"אני מתאבלת עלייך" עניתי, אך ידעתי כי את אינך מבינה.

הגות
כשחושך
מגיח השד ושולח יד לאחוז
בקורנליה
שעדיין חסרת יוזמה ומוכרחה

הרהור
קירות הזכוכית המקיפים אותך, יוצרים אשליה חמקמקה.
הם אינם נראים, אבל צעד אחד לא במקום, יוצר את ההבחנה.

הם מקיפים אותך, מבודדים אותך מן השאר, אך בצורה משונה.

לכאורה, אתה נראה רגיל, איש ככל האנשים, חי ונושם שגרה
יומיומית של
אנשים טיפוסיים.

הרהור
רק לא להגיע לגיל ש...
ולהגיד שחבל.
להרגיש שפספסתי, שהחמצתי.
שאולי לא ניצלתי, לא ממש ממשתי.

הגות
יצר הישרדות
מפעם בכולם
תאווה ששולטת
דוחפת קדימה




אתמול אכלתי
סלוגן בטעם
תות!




ץ סופית משקר
במצח נחושה.


תרומה לבמה





http://Stage.Co.IL/Authors/KerenKolton
יוצר מס' 92795. בבמה מאז 31/7/16 11:21

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לקרן קולטון
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה