|
היה היה פעם בורג קטן שחיבר בין שני חלקים במכונה גדולה מאוד
ומורכבת מאין כמוה. את תפקידה ותפקודה של המכונה לא ידע הבורג.
הוא לא ידע גם את מבנה המכונה או את גודלה, הוא רק ידע שזאת
מכונה והוא עצמו בורג קטן האמון על חיבור שני חלקים ממנה.
|
מה אני אגיד לכם, אני כבר זקנה, מסתבר. דחויה, לא רצויה. יושבת
על המדרכה, בשמש.
עם העשרים ואחד אינץ' שלי וחבל הטבור שלא התנתקתי ממנו מעולם.
למרות התפקיד המרכזי שמילאתי עד לא מזמן בבית המשפחה שבו גרתי,
אפילו לא שמו אותי בצל. ככה עוברת לה תהילת עולם.
|
ישיבות ההנהלה של תקופת הימים הנוראים היו סוערות למדי תמיד.
כל המלאכים והקדושים היו מתכנסים בחדר הישיבות הגדול וכל תהליך
קביעת הגורלות, סגירת התקציבים וההחלטות הסופיות לגבי השנה
החדשה היה מלווה בהכרח בוויכוחים סוערים, הצבעות חוזרות ונשנות
וכיוצא באלה.
|
הלכתי לאיבוד
בדרך שלי
מעכשיו כל מילה היא אבן
|
אל תתנו לי אהבה עיוורת
אהבה עיוורת היא גם חירשת
וגם אילמת,
|
הכל רק חזרות
לקראת הדבר האמתי
שם
מעבר לקשת
|
אני הולך מכאן
לצד השני של היום
אני פותח חלום
|
על הר היהודים
הרגתי את עצמי
|
הלילות שבהם את שבה אליי
מתוך שתיקה
מתוך חלום
|
תנו לי רק קצת אהבה
רק קצת אהבה
רק קצת
|
הצעקה השקטה שלי
נשארת שקטה
נשארת צעקה
|
קורה שנופלים
לפעמים
משנים פנים
מאבדים שנים
משתנים
|
הרחובות שבהם הלכתי
מאז ומתמיד
כבר לא שלי
|
על דרך ראשית
בסוף הלילה
עיניים רואות
איך היום מתמלא
|
תמיד זה מחר
מחר עם כל דבר
|
קטע הפתיחה מאלבום חדש בהפקה עצמאית,
מוסיקת לילה.
|
|
|
"הי,איש אדום,
מה אתה עושה
כאן?"
"אני?", אמר
האיש האדום,
"אני בכלל מ"במה
חדשה".
שדרוג לסיפורו
של יהונתן גפן |
|
