[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה









 effi

אל היוצרים המעריכים את אפרת ספיר
היא ישירה, כנה ודוברת מבפנים
מורכבת ויחפה, יודעת לעשות קסמים
לאפשר לאחרים להתקרב...למילים...
להבין...מה שמרגש אותם, להקסים
נפש חופשיה...בהרים




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
"Don't forget to get the courage to sing especially in the
spring, when the smells are strong, you know where you
belong

"מלכתחילה, הוא הרגיש והריח את נפשה הצורכת, לטרוף ולא להוכיח,
רק לשם העניין, לשם הצורך שלה החייתי, הבלתי מרוסן, כך ידע הוא
כבר מזמן. הוא בחר.."

"היא נסערת...טורפת...נותנת לו אותה...שייקח, שיתפרע...שישאיר
סימני אהבה בגופה.. היא הולכת עם הזרם, לפחות למראית
עין...אבל בתוכה היא נשארת עדיין, שבוייה בידיו...נעלמת בין
זרועותיו...ומכילה. כן, היא יודעת מה היא בשבילו אי שם, בלב
היער...נטרפת בדעתה מול אותו

"אם במקרה, תראו אותה, תמסרו לה את אהבתי, שהרי היא זו אני".

"היא ציירה את העולם, את חייה...היא מרחה בצבעים אדומים את
הדף, והדם זרם חזק בעורקיה...זרם לתוך המכחולים...היא רקמה לו
חלומות מתוקים...והוא שברא את כדור הארץ, את בני
האדם...שתק...אבל לא נדם...הוא כבר הכין תכניות משלו, כבר ערך
רשימה.. אבל היא לא ידעה.."

"והוא שהרגיש את נפשה המיוסרת, את הצלקת הנסתרת...והוא שחיבק
אותה ככה סתם, כשהוא לידה, עומד לו נדהם...נמסה. נמרחת. אינה
שוכחת. תמונות של חיבוק גדול של איש ענק.. רגש של מחנק.. נותנת
לו פרחים מתוך לבה חסר המנוחה, הוא מריח את הזריחה.. ולוחש
באוזניה..."

"היא הרגישה שספינת חייה כמעט טובעת, הושיטה את ידיה עוד
להציל, לגעת, לבקש רחמים...בלעה עוד מים...נחנקה ועדיין נלחמה
במעמקי הים, כדי להציל את הילד שלה שוב פעם...לא לוותר,
להתגבר, להתמודד.. עם הקושי, מותר לפחד...הכול התחיל..."

" תנו לה קצת זמן, תנו לה להחזיק את חייה בידיה. בסוף היא
תשחרר את עצמה מכל המוכר, היא תיסע על העפיפון מעל המדבר.. ".

"וכשהיא לא רוצה, היא מתחילה לפסוע.. לעבר השביל המוביל
למרגוע.. לוקחת לעצמה פסק זמן מהחיזורים.. שהרי היא לא ברבי של
חנויות ספרים.. היא לא נחשפת כמו ספר פתוח בפני אף אחד..
מעדיפה לחיות בממלכה לבד.. ואז שוב חלון האפשרויות מפתח.. והיא
לא נופלת בפח.. כי היא ל

"כשהלב מתמסר, כשהגוף קצת חצוף, כשהתשוקה מתוקה, הכול נראה
אחרת אם תגיע אליי ותיקח אותי בזרועותייך אל השתיקה, את מעבר
לשמש העולה, תיקח ואל תשכח. אני קטנה, לבי נקי וטהור, כשתאהב
אותי ותגשש באפלה, אהיה לך האור".

"הלוך הלכו העצים למצוא להם מלך ומצאו מלכה."

"והיא מאסה בחוסר האהבה שנטמע בליבה העצוב, אחיותיה החורגות,
האישה החדשה והאבא שהיה כל כך אהוב...אימה נפטרה והכל נקבר
בתוך אותה בועה, לבד ביקום, הרגשה של כלום.. עד שהגיעה אל
היער, אחרי שברחה...וגבר יפה תואר העיר אותה משנתה..."

"הכנתי ראיון קצר לאלוהים, אני יודעת שאין לו זמן לשאלונים..
רציתי רק לשאול אותו כמה שאלות, לנסות להבין את כל הניסיונות..
בניתי שאלות של עולם שלם.. חיים של ילדות ומה שנשאר שם בתוך
הלב המתגונן.. חיכיתי ללילה, לחלום שיגיע.. ראיון קצר , לא
רציתי לו להפריע.. נר

"היא התגוררה בבית הוריה. שניהם לא היו בחיים. הכול עבר אליה.
בת יחידה. במבט ראשון אתה רואה בחורה תמימה, טהורה. "שם את
כספך על קרן הצבי" ואז זה מתפוצץ לך בפנים, לילית בתוכך. מאוחר
מדי. לפעמים לא כדאי. יש עניין בחיים, לא משעמם. אתה מפתח את ה
"לילית" שבך, נו

"שאלון כניסה לעולם הבא" - ככה היא הגדירה את המחקר. הם ענו
בכנות , עד כמה שזה מוזר."

חייה נכתבו בפנקס קטן, במילים בודדות, מילות זימה, אף אחד לא
ידע את מה שבליבה. אף אחד לא שאל, לא הצליח אפילו לנחש עד..."

"ובחלוף השעה, בחלוף המחוגים, היא נשארת טהורה, נשארת שם,
בעננים. ממתינה למענה, ממתינה, כי הוא תמיד עונה בחזרה. הוא
שומע, מקשיב, מעבד, תמיד מכבד."


לרשימת יצירות השירה החדשות
יחסים
אף אחד ולא אני
אף אחד
ולא אני
אקח ממני או יקח ממני

אמונה
במרחבים נסעתי כדי למצוא, במרחבים נסעתי הצטרף אלי, בוא.
איה אותו אדם שיצטרף אלי למסע עולם, איה הוא? ואולי בוש הוא
ונכלם?
במרחבים נסעתי כדי למצוא. את המבוא לספר החיים שאני כותבת.
איה הוא האדם אותו אני אוהבת? איה הוא? האם הוא בסביבה? האם
הוא ייתן לי סיבה?

בלדה
בתוך הים, במצולות העולם, היא מחבקת את הצדפים...
מלטפת אותם בעדינות, ובוהה בצבעים...
איך הם נוצרו? למי הם נועדו? היא שואלת את עצמה
עייפה.

הגות
"היא אינה מתלבשת... אינה מתביישת. רק ממתינה לאימוץ... היא
דבר יקר ונחוץ.
היא עירומה מכל שארית של שקר, מרמה... נקייה, טהורה וחזקה.
יש לה כוח להתמודד עם החיים... יש לה אומץ לחשוף אנשים...
יש לה כבוד עצמי, היא שוברת מוסכמות... לעולם אינה נשברת
מחבטות...

אודה
"והיא מתרוממת מחדש, נאחזת בשמיים,
נושאת תפילה של ממש, כשגוררת את הרגליים,
לעבר האופק, לעבר התקווה,
גם כשהיא נשברת, היא עדיין שלמה

אהבה
כשיצאתי לבדי לשאוף מעט מהאוויר של הנוף,
הוא הופיע כאילו משום מקום - הביט בי בעיניים תוהות כמו מתוך
חלום...
האוויר שאחרי הגשם הראשון חדר למרחבי הזמן...
והוא נשאר במקומו, מוכן.

חלום
העיניים נעצמות, ניחוח של פרחי יסמין פולש אל החדר. הכול בסדר.

ריחוף בעננים, מסע אל מה שהיה או מה שיהיה...
דמויות, חיות, מן מונולוג שכזה.
לפעמים זה פשוט בלתי נמנע הריחוף

אהבה
לפעמים המוח שולח אותות ומופתים
ללב שמקבל זרמים
ועד שהוא מפענח את הכאוס בנשמה

קצרצר
משה משה
מתוך הסנה הבוער שלי
מרצדים זקיפי עשן

ארספואטיקה
הס. קרא בין השורות ואל תגיד בקול...כמה המרווח שלהן גדול
דממה. אל תחפש את המסר...הוא מסתתר אי שם...לא תם ולא נשלם...
אל תספר את המתרחש לך בחדרים...הרגש את המילים.. כמו
ורידים...
מסמיקות מרוב התרוקנות. לטף אותן, יש לך הזדמנות...


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
מכתב
אני מביטה בעצמי במראה
ואז מתחילות התופעות...

"על מי מנוחות ינהלני...כי אתה עימדי"
תפילה עם ריח ניחוח של אמונה.
רציתי לכתוב לך מכתב...




אל הארכיון האישי (2 יצירות מאורכבות)
-אבאש'ך
ערומקו?


-כן.


-בלי פאניקה! יש
בליטניקה.





אפרוח ורוד
משוחח עם סוכן
מכירות של
אנציקלופדיות.


תרומה לבמה





http://Stage.Co.IL/Authors/EfratSapir
יוצר מס' 92513. בבמה מאז 8/9/15 19:47

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לאפרת ספיר
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה