[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








דניאל קלדרון
תמיד כשאני כותב שירים
יש לי מבט חולמני משהו

ICQ 96180450 96180450  
דנישט


אל היצירות בבמה האהובות על דניאל קלדרוןאל 30 היצירות האהובות שנבחרו לאחרונהאל היוצרים המוערכים על ידי דניאל קלדרוןאל היוצרים המעריכים את דניאל קלדרון
יליד 75, נשוי לניריתי ואב לשחרורית, ערדי ורתם,
איש מחשבים, מחשבות,
תוכניתן ופילוסוף.

מהכותבים הוותיקים ב"במה", הכתיבה היא מזמן דרך
חיים, עם אנשים שכמוהו יוצרים ואוהבים מילים וחלקם
הגדול כאן נמצאים.

בנוסף כותב בהייד-פארק ב- "שירה ארומטית"  בכינוי
קעריתמלאה

השתתף בשני ספרי פורום "שירה ארומטית" - "לב פועם"
ו- "פעימה שניה"
ובאוסף השירים השני של הוצאת שורות - "שירת השורות"

בכדי להיות מורה נבוכים בעמוד העמוס הזה של מחשבות,
הנה מקבץ שאולי קצת יאמר את מה אני אוהב מבין מה
שכתבתי -

השיר ללא ספק האהוב ביותר - "סערה" שנכתב עם ליסה
רז.

השיר הבודד שבחרתי לשים בספר של הוצאת שורות (זכרונה
לברכה) - "שוחה נגד הזרם"

השירים בספר הראשון שהשתתפתי ודי הראשונים שלי -
"אי הבנה", "בין ערביים", "ציפורים בראש", "המצב
מקופסא", "כעס", "כל כך הרבה זמן", "נישואין",
"מילים" וכמובן "סערה"

השירים בספר השני והמאוחרים יותר שאני אוהב -
"אי שמוקף בים", "חמניות", "שחרורית", "חצי
הכוס","אליס", "שעון החול", "מבוך הצצלים", "על
הקצה" ו-"בשורה הראשונה עמד השקט"

השיר היחיד שקיבל המלצת מערכת -
"המסדר הקר" לזכרו של יקירי דניאל יום טוב.

דנישט
(נישט = לא/אין באידיש).




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
ארצישראל
ברחובות הנשכחים עברתי ליד כמה וכמה חנויות שעל המוכרים בהן
מספרים סיפורי אלף לילה ולילה על חייהם, על שותפיהם העסקיים,
על מחלותיהם וכו'... אומרים שכל הסיפורים זה בגלל שפעם ראשון
היתה קטנה וכולם הכירו את כולם. מוזר לחשוב על זה במונחים של
העיר הרביעית בגודלה

אינטרוספקטיבי
התחלתי את היום במחשבות על הסיפור הבא שלי, החלטתי לנסוע
לכיוון נהרייה. אני לי מושג למה חשבתי שאני בטוח אמצא כמה
אנשים מעניינים בדרך. אני אוהבת לנסוע ככה, ממקום למקום, כל
פעם אנשים חדשים ואתם, סיפורים חדשים.

פעם היו לי הרבה כלבים, שגדלו ומתו, ומשהו בי מת איתם. הם,
כולם היו נשמות שמאוד ברורות לי, תמיד ידעתי מה הם רצו לומר
ומתי לתת/לקבל אהבה. אני חושב שגם כשאנחנו חושבים שאנחנו
נובחים כמו כלבים, אנחנו אוהבים כמו חתול רחוב - בזהירות לא
להפגע, ולא לתת מעצמך את הכל

השקט הזה של השוויצרים שיגע אותי. לא הבנתי למה הורי ירדו לשם
כשהיינו קטנים (יש לי עוד אח גדול שלא היה מוכן לרדת לשם,
והעדיף להתגיס לצנחנים). אמנם המצב בארץ היה חרבנה כבר אז, אבל
הם בטח לא חשבו שהתעסקות עם פרות ממש ממלאת את החיים, בכל
אופן, אני לא חשבתי ככה

זוגיות
בבית כבר מזמן עברה השקיעה
שקענו בארוחה, מקלחת
וסקס
החתולה (כך התברר)
כבר אכלה ונחה
על פינת עיתון

אורבני
ביום חמישי חלה טלטלה עזה מתמיד, ואני אומרת לכם, משהו כמו 700
בסולם ריכטר... משהו משהו... האדמה רעדה, ואני התגלגלתי
והתגלגלתי בחלל האוויר. אחרי זה היו עוד כמה גלי המשך וחשבתי
שהסערה שכחה... אך מה פתאום...שלוותי הופרעה שוב ושוב!!!
הפכתי שולחנות


לרשימת יצירות השירה החדשות
פוסטמודרניזם
כתבתי עולם
ציירתי בו דקל
וילד קטן על החול החם

יחסים
חשבתי מה אני אוהב בך
שבגללו את מיוחדת
תהיתי מה הצית בי הסקרנות
להתעמק בך ולא באחרת

זכרונות
מאז
הים יבש
השאר דווקא פורח

כמיהה
כשחיים במדבר
והכל כה דהוי
אז לים ולירוק מצפה

אינטרוספקטיבי
המבט של המלאך שלי
מראה כמה זה קשה לה
להביע את הרגש שעולה
אבל לא מתייאשת

ארוטי
אשקיע כל קצה לשוני בפטפות,
באוזן (חלילה לשחות בה)
ובדגדגן הנשכן,
אפיח בך רוח תשוקה
עם תזוזתיות בלתי נשלטת

יחסים
בקופסא שלנו יש חור
בדיוק מלמעלה באמצע
ומחוצה לה אור

אהבה
כפאנטום ארחף עם מילים
בלי חריזות
בחזרות קבועות
של שורות 1 ושלוש

אהבה
בניתי לך שידה להרוג עציצים,
הודית לי על האמונה למרות הכל...

מצב
אי הבנה עמדה בפינה,
חיפשה מילה שתעמוד במקומה.

הומור
אדמה הרצינה
ליטפה שורשיו,
סיננה,
"איזו חינוך קיבלה?!"

את אישה,
מוקפת בים
האנשים סביבך
המסובבים אותך
עד שאת נופלת.

טבע
מתרגש לצליל התיפוף
נפעם מעץ הלימונים הנוטף
שמח להתעטף
ולחצות רחוב שוצף

שומרת מסגרת של תמונה שבורה

גיהנום
בשעת חצות היום
קם מהמסוף המרצד
משביע את היצור
שמשחק לו במבוכים
להניע עם ארוחה במיקרו
80 קילוגרם שמביאים תפוקה

מורבידי
ים
מקפיא שולחנות
שזוכרים אבטיחים

יחסים
יש משמעות אחרת
לקפה ביחד
סוף סוף ביחד

הרהור
צרצרים מרקדים
לצלילי ממטרות
אנשים נמרצים
חולפים בריצת חוסן

הרהור
זה לא שמטפס הקירות
עשה לי רע,

ייסורים
נוגס עוד ביס
באהבה שזכורה לי
מתענג על הרגעים
שעוד רגע מתפוגגים

הגות
בעיירה קטנה
בפאתי האלפים,
גרה אישה בודדה
ששירתה מחליקים ביום
ובלילות היתה ישובה
על מרפסת המחשבה.

בדידות
רותי מתקשרת מהביטוח,
משה מהמשלוח מאמזון
סידורי דיומא
לבורגני הנפוץ

יחסים
בין ערביים,
ישבנו שניים,
אוחזים ידיים,
מאוחדים,
בינתיים....

יחסים
בכל יום בשבוע לצידי
תחבקי אותי ואתבונן בעינין
העיניים מדברות במקומך

ולינלה (כמעט)

אהבה
בעידן השלמה
ביד רועדת
מביטה על טבעת
התחייבת

ארספואטיקה
בשורה ראשונה עמד השקט
לבי עמד בפני כל
פסעת למרכז החדר
פיסלת לך נתח
חפנת לליבך קצת אור

געגוע
הדרכים לא מוצלות
לרוב
אבל תמיד בחבורה
נפגשים בפסל האדום
ופוסעים בהמולה

ארספואטיקה
בקופסא ירוקה
עם כיתוב
"פוטנציאל חימום"
יושבים השירים
גולמיים ולא צפויים.

חוסר אונים
צפוי או לא
הסביר עלול להסתבך

הומור
כן אני מדבר אליך
דה נירו של החוגים.
קטן עליך המונית
לזכור מי לפני מי

מצב
גבעול בשולי דרך סואנת
מוגן בצל פיגומים ארוכי שנים
מנער הבלי מכוניות
מזדקף בגאווה מסויגת

מצב
הוא הביט בילד הקרב בצער

הוא ראה את חברו מתבוסס בדמו

לבנה כשלג בליל ירח,
מתחת הינומה.
כהרף המריאה,
אל עבר רקיע,
את החופש חיפשה.

יחסים
מנסה ללכת קצת
כמה בלטות ולחזור.
אני שונא עקצוצים ברגליים.
עוד כמה כניסות ברחוב
והכל יהיה בסדר, אני יודע
אבל אני,
אני מפחד מעצמי

יחסים
המדבר הכחול המביט בי
משך את עיני
זרדים יבשים
במקומות ששנים לא תרו

מחאה
המצב מקופסא,
מלפפון כבוש במיץ הארץ,
הכל כבר קרה,
וחוץ מהטמפרטורה, שום דבר לא השתנה.

מצב
הבעיה שלו עכשיו
היא הצבע.
לא שהוא גזעני
אך בשביל האופטימיות
הוא תמיד צהוב

עצב
לפעמים כשעצוב
טעם של כריך מוצרלה
מעודד גרגור

עצב
לפעמים כשעצוב
ריח של שמפו
מעורר חיוך

הרהור
החיים הגישו אותך על מגש
את יכולה להיאכל על ידם
או לקפוץ ולהתחיל ללכת
ומי יודע אולי תגיעי "לשם"

אלגוריה
אולי אני
נשמע מקורי

אולי צלחתי רבות

השיר עושה לך טוב,
המילים זורמות
המגעים והקולות,
בונה ארמונות של מחשבות

יחסים
החתול בכה לך
שמזמן לא התפנק

נשורת מחשבות,
מציפות מחברות,
וביד לא מיומנת,
קושרת זכרונות,
קצוות פורמת.

הרהור
ארוכה הדרך ללא נודע
קצת יותר ממטר
ובראש רק רצה מחשבה

יחסים
הדלת נטרקת מאחור
הכאב ראש קודח
דוחף לשבת

הרהור
עוצם עיניים.
בכניסה לשכונה,
רץ עם מטריה פרועה,
רטוב עד עצמות הברכיים,
מחפש עוד כח לחזור לפינה החמה.

כלב רודף חתול
אצלי בבטן
מדביק צעדיו בעקביות
וחוטף שריטות.

אלגוריה
עם מחושים בבטני במיטה
אחרי לילות של מכאוב
פרצו ממטרים בוהקים
מפיצים נקיון וטריות.

יחסים
עבור הצמידות הקצרה
בכח האהבה הלופתת
צובע על קירות ערלים
מיחל לבואך

אינטרוספקטיבי
בכסף אי אפשר לקנות דבר
אולי ירח מנייר לבן בוהק
שתתלה בחדר
מעל המיטה של הילדה

תחושתי
בילדותי תמיד התרגשתי
בראותי מחלפים גדולים.
נשבעתי כשאגדל
אעבוד בזה

שיר נשיר לגשם
המרווה חמניות בעמקים

היית לצידי,
ביחד כבר יובלות,
עם הזמן ראית רק שחורות,
הראתי לך את חצי הכוס...

הרהור
בתוך צריח
יושב לו אדם
עם זקן ושפם
ובכלל, מדוגם

חרטה
יש מעשים שלא עשיתי
ושקלתי מאוחר
לקיים

מה לו לירוק הזה
שבולט בין הלבן והאספלט
מוצץ עצמות החיים המתים
גאה בתמירותו הברושית

יחסים
שוקולד הולך רק מריר
אבל אפשר לחסל בערמות

יחסים
האישה המושלמת
חסרה
בדיוק בפינה ההיא
של האף הסולד
ואולי קצת בישבן

הרהור
הייתי פעם ילד
את ילדה
אתמול שחזרנו רגע

אהבה
בשעון הקטן שמחוג השניות בו שבק
מתפרקות מחשבות לא סבירות בעליל
שבחלום חשבתיהם מרתקות.

אהבה
אין בך הגיון
לדעת
יש בך רגש
לקחת את שמגיע לך

געגוע
הוא רק רצה לשמוע את קולה,
בקול המאפיין רק אותה,
לשמוע שעודנה "רק" חולה.

כמיהה

כמיהה
בטלוויזיה שידורים חוזרים
של סדרות מיותרות.
הילדים צועקים,
עסוקים בהקנטות

ארספואטיקה
מתיזים על נייר
כתמים של ענני מחשבות
שעם אצבעות מקשרים
עד שיבשים

מקום
נושא בגאון
סמל עם המנון

לב תועה ביער מוכר,
הכל נראה, אבל קצת מוזר,
זה אותו האיש ואותה אהבה,
אך הדרך אל האושר עודנה בבניה.

כשאני איתך,
נלחץ לקופסת גפרורים
קצת חם,
ואני בוער מבפנים.

הומור
מלקט עם פינצטה
לימונים קטנטנים

יחסים
מתחת פנס רחוב
מכנס עשרות מעופפים
וגם אותך

ייסורים
רוקד איתך עם זאבים
את נופלת מפחד
וגם אני משקשק רגלים.

יחסים
בתור ההבטחה
עמדתי בסבלנות לוחצת
ציפיתי לבואך

כאב
את מכירה כל תו
בקיטורים של הבוקר
דואגת שאמצע לכל היום
עיסוקים

יחסים
צחקנו בסקס הראשון
בדקנו גבולות בשני
התווכחנו פוליטיקה
עד פשרה
ובחרנו ביחד
את הספה הכחולה

אינטרוספקטיבי
לא התחברתי היום,
כל היום הבטתי מהצד
בפרופיל הלא מחמיא שלי
נגעל מהיכולת הבלתי נדלת
להמשיך ולכתת בתלם

מילים,
עשרות מילים,
מרחקים עצומים עוברים,
בין קווי תקשורת מסובכים,
מפלסים דרך, בחרוזים,
מעבירים זרמים,
מחשבות,
מילים

יחסים
כל המילים כבר נאמרו
כל המחשבות
הדעות, הסודות

הרהור
אתם מדברים,
אין לי מושג על מה.
זה כל כך יפה
העולם שלכם,
שם,
במכונית האדומה

הרהור
איש ירוק מעולם משושה,
היה מסתכל עלינו ותוהה...

מחאה
מלחמה היא תפארת הכח
ניגוד אינטרסים קיצוני
תרבות חרבה תחת חרב

מצב
גנרל 5 כוכבים
באפליקצית קלפים
וחבורות של אנשים
חנונים

מורבידי
לא לרגלי עץ עבות
בין שורשים

לא אפר בים
בנימי דגים

יחסים
המסע נדד בעליות
תאוותנות גופנית
גירוי חושני
כשירדנו בתזמון
אחד לרמה של השני

רומנטיקה
ענייך החומות
ירוקות עמוקות

פוסטמודרניזם
שמתי לב שבעמקי תודעתי
מצאתי תמונה שלך איתי
ותהיתי למה פתאום

מחאה
עלי השלכת
בצל פרח מלבלב
מזכירים לי

כעס
הר הגעש התרצה,
כבר לא נותר בו כוח,
עשן מתימר מהפסגה,
שושן מפויח נידף ברוח,
זכרון קפוא לאדמה חרוכה.

יחסים
בין הסדינים

ארספואטיקה
בחצי היום
לובש יעד, סגנון
עת יגיע ערב
אאגף בהצלחה

יחסים
נר לרגליך
מבעירה תשוקותיך
לשד עצמותיך
עד אובדן חושים

דיאלוג
שנים על שנים
בסבלנות למדתי
את הסבלנות
(אמר אהרון שבתאי)

קינה
רציתי לקנות לך ערדל
חשבתי איך נתמודד כשתגדל

יחסים
מצב רוח
פיזר את הדפים,
נותרתי עם העט ביד,
ורסיסים של חרוזים...

על אדן חלון
מילים סופגות לחות בוקר
השארתי אותן כך
בליל
כשעצמתי עין לנדוד.

הרהור
מילים מחליקות,
לא עומדות על לשוני

ריחפתי,
והעולם נראה נפלא,
נתקלתי בעננה שחורה,
לא ראיתי,
שלחתי את ידי למשש דרכי,
ואז נעלמה לי גם ראות האדמה,

ארוטי
בגרגור של חתול
תמתחי צווארך
ובנשיקה
אחתום ייחומך
ואלך

אינטרוספקטיבי
מכל עבר
צצים מדבקות
עם מסר תבוסתני
המעיד על ליקוי
של האבות

ארספואטיקה
שיר הוא כמו ליטרת בשר
שצריכים לפלט
במחשבות

יחסים
בואי נצעק
אחד על השניה
ברקע air
בשיר רגוע
כמו חוף ים

גן עדן
לשאוף פסק זמן
להרגיש קצת
זבוב על קיר
לתור קצת את העיר

ביקורת
שחרר למקלדת
שריריה

יחסים
פרח פלאים,
בכל יום ריח שונה,
מבט אחר ניבט מליבך,
לא מספיק להביט
בעלי הכותרת
וכבר,
אנו נעתקים.

יחסים
שמתי לך נמשים,
שמוסיפים לך חינניות
משכתי קמטים במצח,
להדגיש את המחשבות

בניתי לך קן
בצמרת אלון,
תחת שמים
זרועי כוכבים,
בכל ליל אתכונן,
ליום בו נקנן,
שתי ציפורי שיר.

יחסים
את הקול הנמכתי
באשנבי הזכרונות
עמוסי השיחות
ומעשי דורבנים וארנבות

געגוע
בשעת חמין של שבת
שוטטנו ברחובות מחפשים
ניחוח ניכר מוכר
הלכנו חמישה

ייסורים
שניה לפני
אולי שתיים
הקשתי לוע בנק
לא הרחק משם

יחסים
מה שהיה פעם פרח מוגן
קטום מונח בידך
שמוט עלי כותרת.
יבש הנחת אותו על השולחן

נוסטלגיה
לצד בן דודי
לפני שנתיים
צוחקים סביב שולחן
ברקע סבא עושה סדר

געגוע
הצליל של קולך
מרגיש כמו חיבוק
מפנק

אהבה
בואי אחבק אותך מאחור,
אשק לצווארך,
אפנק את אוזנך,
ואז תגרגרי בפינוק..

יחסים
ניצב ליבך מול ידי החמה,
מלטף ועוטף באהבה,
נזהר לא לפגוע ומחזיר בחזרה...

ג'ננה
רואה את כל הדגים בזרם המכוניות
בולעים מים ושמחים שמצליחים לזוז מטר.
מוריד כמה אנשים שמתופפים בקצב על ההגה
נהנה מהפקק שנוצר בגלל כל הסקרנים
שנראה שזה הדבר הכי מעניין להם בחיים

מנסה לדחוף את הפינה
והיא זזה קצת.
נאלם

בים התכול
זיק של שאלות שטות

יחסים
ברגליים יחפות
באישון הליל
נוקש על פסנתר
מילים שלא יכולתי לומר

שעון החול נשבר,
הזמן עומד מלכת,
רק העבודה מושכת,
מלחכת את הנפש.

רומנטיקה
את אוהבת כשהשמש
חודלת מלאיים
מתירה לבריזה לפזם

טבע
יש רכבות שמחכות
לגמר שיפוצים
יש שמתחילות לנסוע
ותקועות במחלפים

קצרצר
קצוות מפוצלים של תובנות.
הולך על אחת דקיקה

ארספואטיקה
אחרים מבשלים בקדחתנות
להרגיע עצבנות
בפרץ יצירה

יחסים
אתם יודעים
אי של הבנה
שלא נגמרת
גם כשלא נמצאים.

פוליטית
כמו תות
בשרני מנומש

חלום
בסיום השיחה
אמא מחייכת
ליאן מרוצה
בידה אוחזת
סוס נדנדה

געגוע
נוף ילדותי
בעיר נווה המדבר
המנוקה תמיד
מהאבק השואף

ארוטי
יוצא מהמקלחת
הביל ורועד
רץ לעבר המיטה




אל הארכיון האישי (25 יצירות מאורכבות)
אם יש כזה דבר
תוכניות מגרה,
אז יש גם
תוכניות ארונית?
או תוכניות מדף?
או אפילו
תוכניות שולחן?


תרומה לבמה





http://Stage.Co.IL/Authors/DanielKalderon
יוצר מס' 905. בבמה מאז 16/10/00 21:36

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לדניאל קלדרון
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה