|
בעמק
תלאובה בענות נוגעת
תיקוד כאש התמיד,
הסם הנמסך אל קובעת
עד תומו נלגם חרישית.
|
שבוי בתוך ציר הזמן
כל שעל בנתיב מסומן
כל איש לדרכו נאמן
בבוא יומו בבור נטמן
|
בחביון גנזך סתר
לוהב רז עלום.
|
עורבים על ענפי הברוש
להק שחור,
חושי קצוצי כנפיים
לא אמריא אל מרחבי אופק
|
לחבק רגעי שתיקות
היו לאד כלה,
שברי חלומות קטועים
רצוצי מסר אילם
|
|
|
אם האידיוט
שמשווה כל מיני
דברים לפרח היה
פרח, הייתי מרים
רגלי הימנית
ומטיל עליו את
מימיי
חרגול מכשכש
בזנב |
|
