|
 
יליד 85.
Reaching out to embrace the random
Reaching out to embrace whatever may come
כרגע סטודנט חסר חיים בבאר שבע עיר הפשע.
women don't dare go to the farms these days, almost no one
returns from that part of the city in one piece, they stay
in the concrete blocks, locked away in the hidious ivory
towers hoping to make it through the day.
|
She came closer to the edge of her desk, she stepped on the
edge, one foot in midair, both hands on neck, one tear
dripping
|
"Care for a walk?" I asked, nearly whispering
She gave me this look that pierced right through me
"I was kinda in a middle of a walk my self... where too?"
she asked gently
-"Nowhere"
|
עדיין עושה את הדיאטה שקובי אמר לך?
ירדתי 2 קילו
מה? תוך יומיים?
כן!
|
והיא התיישבה על יד החלון והקשיבה לסיפורו הבודד של הסקסופון,
למילותיו אבדות התקווה... עד כמה שהיא הזדהתה עם דבריו.
|
אתה גם מודע לכך שאם אתה מתקבל, אתה צריך לחתום התחייבות של
מקסימום 100 שנים, זו תקופה לא קצרה לכל הדעות.
|
הרבה זמן כבר שלא עשיתי את זה, שלא הדלקתי נר ועמדתי איתו
בידיי הרועדות, כשהשמיים סגולים והשמש עולה, ואני על המרפסת,
השמש מתחילה להאיר רק בקושי, הכל מת וחוזר לחיים. הנר שלי
מאיר, מנסה לא להיכבות ברוח הקרה, השעווה החמה מטפטפת ומדי פעם
נוחתת על ידי, אני רק ממ
|
"בדרך כלל בנובמבר היא לא מגיעה".
-"מי?"
"מלכת הקרח".
-"הקיום שלה בכלל מוכח, זו רק אמונה תפלה".
"היא תבוא, כשהאגם יקפא, בשיא החורף".
|
הנה אחד מסתכל עליי, אני רואה עליו שהוא נסער, אני רואה עצבות
בעיניים שלו, כמו שלי, על כך שאני הולך למות, אולי זריקה, או
כיסא חשמלי, אני לא בטוח, או שמא הוא מאוכזב כי זה לא יקרה.
|
What a night for a walk
Just us and them, there they lurk
Now mingeling in each other for cover
underneeth eachother
And ghosts around us hover
|
היה היה מישהו אחד
הוא עבד בתחנת דלק בכביש 443
|
And then it hits you -
You're getting old.
|
with the toy and sand
building castels in nostaligic manner
I go play with the ground and shovel
|
Born on the 2nd day of the 3rd moon
silken feathers withered, shivered at her sight
Daughter of Earth, Nature shrieked.
|
Where does my mind travel,
to far away unforseen lands
|
Nothing can disturbe the age old serenity
An Oasis sours the view seldomly
But it too vanishes quickly
|
darkly smog spreads about
and its there where she feels at home
reminding her of the misty fog forlorned
|
she played a crecendo of fraility in E-minor
obidiant listening nocturnal creatures
resonating tearful flow of tunes
|
Eluded me you have once more
nymph of beauty, I know you're here
|
caesar's dreams of domination shattered
|
is there a cure to your deadly lure?
with every twist you make i'm drawn
and move closer - knowing i will drown
|
everyday the branches caved to her sorrows be told
as the tales of her sufferings unfold
|
I assumed the role of an executioner
And sealed your fate through suffocation
The oxygen escaped through the vacuum of space
|
It is the sadness that bursts this desperate hope, the one
you see in those clouds.
They are huge - majestic, and mysterious.
|
the one you married with whom you have created me
took my worthless life away from me
|
The Moon, she is benevolent
The sun is turbulent
The clouds reflect their mood
Like the solitude of the wood
|
so sureal
it cant be real
|
ויכוח בתוך הצד המגונן
"סלח לי, אבל מאמין אתה באל?"
"בודאי!" - כמו שמאמין אני בזרובבל...
|
בעבר הבטת בי ככה
היית אומר לי לחייך, לפניי העגומות להראות את הגומות
|
אני ניצב מול מראה עגולה, עירומה
עומדת לבדה על מרבד ירוק עד
בתוכה הוא ניצב לבדי במדבר
|
העלטה עלתה עתה
ונשימתה מאיטה
|
שולחת רגליה לאין סוף
קולחת הקרח בין להביה
|
למבטך נתקלו מקבץ כוכבים שזהרו כמו השאר, בוהקים בכל חוזקם
וכוחם, שנבע מאלפי להבות אש, הם הצליחו לחדור מבעד למעטה
האפילה ולהיראות על ידי כולם, והם עשו זאת בגאווה.
אבל אז הבחנת בכוכב בודד, כוכב שזהר בכעס.
|
אני רוצה לחיות ביקום אחר.
ביקום שבו פיות הן שמנות ובקושי יכולות לעוף, והן מכוערות.
|
אל הארכיון האישי (76 יצירות מאורכבות)
|
|
