|
(בהשראת תפוחים מן המדבר, כל הכתוב נכתב מתוך רצון טוב, אין
באמת אוכל מהיר בבני ברק, שיר הסיום הוא רנה מאת אריאל
הורוביץ, כל קשר בין הסיפור למציאות שרירותי בהחלט)
|
אם היו שואלים אותי מה הייתי רוצה להחליף,
הייתי מחליף את התפוחים עם הנמלים הקטנות שהולכות על הדשא.
|
אני אלוהים וואלה אני נמצא באיזה ווקום רציני, וואלה פתאום בא
לי
לברוא את השמים ואת הארץ...
|
הילדה תמיד הסתובבה עם הדובי, הוא היה חשוב לה, הוא היחידי
שגרם לה לחייך שירד גשם בחוץ, או לישון גם שממש חשוך.
|
התחושה העילאית של הריח שעוטף אותך, ברגע שהמברשת יוצאת מחוץ
לפתח העגול, ומוציאה לאוויר
את האדים של הטיפקס. הקירוב של המברשת לנחיר, הריח הראשון,
כאשר ראשוני האדים נכנס לתוך הנחיר ומוצא את חלקת האלוהים בתוך
הריאות, נכנס לדם וממסטל את המוח.
|
אההה... משעמם, נורא פשוט... חצי שעה אחרי חצות, משכורת רק עוד
10 ימים, אין כלום מעניין עד 2 בלילה. שיגרה, וכל מה שנשאר זה
לבהות, כן לבהות בתמונה עקומה בחדר... ולהשתגע!!!
|
אז איך זה לעזאזל... למרות חלזונות דפוקים, וסרטנים שרוטים
הטבע לא משתנה..
איך אנחנו מצליחים למרות זה לשנות את הטבע, דבר מדהים גדול
מאיתנו בכמה מאות מידות האצבע..
אנחנו מתים, נעלמים משתנים.. אבל הנזקים שלנו ישארו פה לעולמי
עולמים.
|
"מממממווווווווווווו" היא נתנה שאגה, כזאת שרק היא יכלה ואף
חיה אחרת, בין אם זה מתוך יאוש או סתאם מתוך עצבנות שהצטברה עם
השנים
|
פעם היה חכם סיני, שהיו באים אליו מכל קצוות תבל לשאול שאלות.
לכל שאלה ידע תשובה, ולכל בעיה מצא סיבה. יום אחד הגיע אליו
נער צעיר, ושאל אותו בניסיון להכשיל:
"משמעות החיים מהי?"
|
למרות שהעניין די ברור, ואני לא כל כך מבין איך יוסי לא מכיר
את החוק הזה, הסברתי. שאם נופל לך משהו בטעות יש סיכויי גדול
וכמעט ודאי שמישהו דיברה עליך ששמה מתחיל באות הראשונה של החפץ
שהפלת, במקרה הזה זיווה והמה-שמה-של-יוסי.
|
היה היה (תמיד רציתי להתחיל ככה סיפור) אחו ירוק ומלבלב, שכולו
פרפרים וקיפודים שחיים יחדיו. כבר מאות בשנים, שהקיפודים היו
חיים יחד עם הפרפרים במעין הרמוניה... עד שבני האדם היו באים
לאחו, אבל לא בגלל הקיפודים, אלא בגלל הפרפרים ויופיים!
|
אילו לימונים היו גדלים על עצים הייתי משתגע.
אבל זה בסדר אף אחד לא יכול להוכיח לי שהם גדלים על עצים.
כי מן הסתם אינני משוגע, ואני יודע מה שלא מספרים לילדים.
לי כבר סיפרו את האמת.
|
תירה בי עכשיו!
לא לא אל תחסוך כדורים,
תירה לי בראש
החיים זה כמו ברוש
|
"...יש לי דמעות בעיניים
לא בגלל הכאב
בגלל חוסר האונים
בגלל שיש כאב מסביב..."
|
יצא לך כבר ללכת בדרך לא דרך?
יצא לך כבר להיוולד לעולם שלא הכרת?
יצא לך להעלם מהעולם?
|
"...לא פורחים הפרחים
לא שרות הציפורים..."
|
פתחתי חלון, בבוקר אחד
פתחתי חלון, לראות עולם
|
יש לי שיר
אך הוא לא כמו כל שיר...
|
פרח עזוב מאחורי תמונה
שכבר מזמן נסדקה
בתוך שדה קוצים
של שקרים.
|
טירוף בארבע מילים... ופשוט משתרע... נשפך על הבגדים.
ומסתבר שאף אחד לא יודע... איך להוריד את הכתמים.
הם מסרבים לרדת. אלוהים, למה לא גאלת אותי מהסבל?
|
כל פסיכולוג שראיתי איבחן חד משמעית: אני פסיכופט. אה כן, ואני
לא בנוי לאהבה. הם לא כל כך אבחנו את זה. וכשאני כן נפתח, אני
הורס הכל בסוף, והקשר מסתיים ממש לא טוב, וכשאני רוצה לשמור על
קשר בת הזוג דיי מאוכזבת.
בקיצור, אני פסיכי עם תעודות.
|
דלפק-מן: שלום, איך אני יכול לעזור. 'פליפ'
שטן: סמוקי סמוקי סמוקי סמוקי!
לקוחה: אני רעבה.
דלפק-מן: אז באת למקום הנכון! 'פליפ'
שטן: לא כדאי לך פה לאכול.. לא טעים עזבי אותך.
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
-אבא שלך גנן?
תמסרי לו את
ברכותיי - את
הפרח היפה ביותר
שראיתי בחיי.
-ומה אתה אמור
להיות?
-דשן. |
|
