|
הדים... הדים... באוזן חירשת נשמעים, מרצדים.
האור, האור כחור בשחור קטן לגודלה של
עדשת.
חיש קל ,רגליי כנוצה
|
בעוד הוא מתהלך כסוחב, סוחר בממון מהותו ודיבורו רק לו ניתן.
היא חיה בשקט צורם, ניצבת אל מול ההמון,
ונשמתה כסוד נשמרת
ברוח, מלכת הממון
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
אתמול קרה לי
נס!
נכנסתי לחנות של
"כלי-זמר",
ברחוב יפו
בירושלים.
פצחתי בנגינה
סוערת על הפסנתר
כשלפתע החלו
צרחות הסטריות,
אנשים השתטחו על
הרצפה נמלטים
משברי זכוכיות
שהתנפצו לכל
עבר...
כמובן שגם אני
נשכבתי מיד על
הרצפה, וכך
ניצלתי בנס
מפיג..
רגע...
בעצם...
תשכחו מזה!!!!
גולדה נוכחת
לגלות שהיא לא
כשרונית במיוחד. |
|
