[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה










אל היוצרים המעריכים את אביבה בן-בסט רצון
שמי אביבה
ילידת תל אביב.

אוהבת את עירי.
זוכרת מה היה, זוכרת מי היה .
אוהבת את מה שבה ובא.




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות

זכרונות
על חולות זהב ילדיך שיחקו ,את ימה של תל אביב הקטנה אהבו . זה
היה בשנת תרפ"ט.


לרשימת יצירות השירה החדשות
מתגעגעת אני
לקול תפילותיך, אבי.
מתגעגעת אני
לקול שירתך, אימי

למדתי לשמוע ולא לענות.
למדתי לשיר ללא קול.
עוד לא למדתי לחייך.

אור עמום לתא חודר מורט עצביי
שוכב על מצע קש בחוסר מעש

אני כזה ולא מתחזה.
לא יודע לשלוח פרחים,לא רץ אחרי מותגים.
אני כזה וגםמ רזה

יושבת לי בנחת בבית הקפה
מדפדפת ביומני
בודקת בסדר יומי.
צחוק של שניים
משכו את תשומת לבי.

עץ פיקוס ותיק נושק לחלון המטבח.
מנגינה לוחשת לצמרותיו ללא הפסקה.
לפי קצב המלחין ,המאסטרו ,הרוח.
אוהב את הפינה במטבח ליד החלון.

גבוה לבוש ברישול
נכנס למרכול.
בקולי קולות מסביר:
"זה היה קרב קשה

רואה אותך בחוף,
רץ אחרי כדור.
מביט אל על בעיניים צוחקות.
שלשום היית אחרת.

יצאה עם גדליהו לפאב,
לשתות מהאדום, אדום ההוא

בליבי שיר מתנגן
געגוע.
על הקיר תלויה תמונה
געגוע.

זוכרת אמא ידך הענוגה.
במסרק סורקת שיער ראשי.
צמה ארוכה קלעת קשורה בסרט.
זוכרת אמא לי אמרת:

נפש בוכה
במעמקי ים.
דמעות אם וסב
שקעו בתל חורבות

אהבה
אוהב הוא כוסית לפני,סיגריה אחרי.
אני את שניהם לא אוהבת בכלל.
טומנת ראשי בכר. נרדמת מיד.
צלצול השעון לא מזיז אותו בכלל.

גורל
פקחתי את עיניי כמו בזריחה.
את מקומי מפנה בשמחה.

חולפים לידה. כבר לא מביטים בה.
חולפים לידה כאחת שלא קיימת.
אני ממול בבית קפה יושבת, מפטפטת,
נזכרת ומספרת.

בשדרה צצים מחדש פרחי הצבר.
מטיילת בעירי כעץ עתיק,
ששורשיו עמוק באדמה.
מזמזמת לעצמי:
"היו זמנים, הכל היה אחרת."

נוכרי אני בארץ רחוקה.
אנשיה בה שונים.
שמש בה זורחת,
הגשם בה מעט.

ממשיך לפרוח עץ התות .
דור ועוד דור, קם.
שורשיו עמוק, עמוק
באפילת האדמה

נבנה ונבנה נאחז בטוריה ובמטאטא.
עבודה עברית כמו פעם

פעימה ועוד פעימה
מחשבה ועוד מחשבה
חשתי שזה חיבוק אחרון.
צמודים שקטים

כל היום אני ממרקת ומבשלת.
במים וסבון את הכלים מלטפת.
את גלגלץ שומעת, שרה ורוקדת.
בטלפון מרכלת, על כל העולם צוחקת.

ייסורים
שיר אהבה קטן מכוח איתן.
נשיר יחד: "אנחנו כאן, אנחנו כאן".
חיילי האתמול, היום והמחר.

זכרונות
מתגעגעת למבטך החם והאוהב.
רוצה לצחוק ולבכות כמו פעם בין זרועותייך.
אימא יקרה.

כשידי בתוך כף ידך
לא אבקש דבר.

מזמרת לפועה הפרה
פעם מו ופעם מה.

ארוטי
בעודי עומדת ברציף
מחכה לרכבת צפון.

זכרונות
זוכרת אותך לירן
אהבנו בגן ילדים.
הבטחנו זה לזה

עצב
אוי לי אבוי לי
מחמד נפשי אינו עמדי
התייתם לבבי
אמחה דמעה ועוד דמעה

רוצה להכיר את הבחור מעבר לקיר.
ללחוץ בפעמון הדלת

אינטרוספקטיבי
באפלולית הליל אורות מרקדים .
צלילים וצללים על קיר חדרי.

ידך על מצחי נחה.
יודע שזאת את, נטשה

בעורקיי שירה זורמת
אך קולי נחלש.
על חולות זהב דילגתי
שבילי עירי סללתי

ירח שט בין ענן לענן.
סופה מתקרבת

פרפר לבן,
ירח אדום במדרונות ההר.
עצי חורש צועקים
עם בכי האימהות.

מקלפת את צבעי העבר בשתי ידי,
לבן, ורוד ותכלת כים,
שנושרים כקליפות בצל

ראיתי אור, צוהר של תקווה,
ראיתי תקוות אחות עמים

גן עדן
מספרים שיש גן עדן בשמים
מספרים ששם מלאכי עליון
בלילה בלילה בצאת הכוכבים
גוש עננים מטיל צללים ללא צלילים

זכרונות
בצל עץ התות לחשה:
"הזמן עבר מהר".
תהילה נרדמה בכיסא הנדנדה.

נכנס לדירה.
מרגיש את הריח,
ואת אינך.
על הקולב תלוי ג'ינס ששכחת.

זכרונות
זה רחוב הירקון שלי.
שם בית בנתה סבתי.

ביתה היה מוקף בפרדסים.
בריחות גויאבות, לימונים ותפוזים.
אחרי דודה לאה הלכתי

אהבה
התזמורת מנגנת
ברחבת הריקודים
זוגות זוגות טנגו רוקדים
זאת המנגינה שלנו לה לחשתי

בימין אחזתי פטיש
בשמאל מסמר.
במכה השנייה
המסמר נכנס לקיר.

את כולם אני זוכרת לראשם זרי דפנה.
מוחה דמעה נרגשת לאותם שירים של פעם.

כל חיי בתי
דמעות אבי איתי

געגוע


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
זכרונות
מהמגירה במטבח לקחתי את כף העץ הישנה שלך
אשר בה טבועים סימני ידייך החרוצות.
אני מחזיקה בה ומרגישה את עוצמת ידייך בידי.
כף העץ הישנה יקרה לי מכול.




אל הארכיון האישי (3 יצירות מאורכבות)
הבמה של השותקים


תרומה לבמה





http://Stage.Co.IL/Authors/AvivaBen-BasatRatzon
יוצר מס' 79868. בבמה מאז 25/12/07 23:28

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לאביבה בן-בסט רצון
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה